על אף פסקי הדין המחמירים כנגד מעסיקים שנוקטים אפליה בעבודה, ולמרות ההכרה התאורטית של ארגונים רבים, בחשיבותו של הגיוון האנושי בשוק העבודה, יש עדיין שיעור ניכר של ארגונים שלא יודעים, או לא שואפים, להקפיד על הימנעות מאפליה ולא פועלים כדי ליישם את הגיוון התעסוקתי.
מדו"ח של הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה בנושא אפליה לשנת 2020 שפורסם לאחרונה עולה, כי מספר הפניות אל הנציבות (מצד עובדים שהופלו לרעה בעבודה) ממשיך לעלות.
מהדו"ח עולה, כי בשנת 2020 התקבלו בנציבות 1,094 פניות מעובדים שזכותם לשוויון הזדמנויות בעבודה לא הגיעה לידי מימוש.
מאז הקמתה של הנציבות, בשנת 2008, התקבלו אצלה 9,513 פניות, כאשר ב-2020 עלה מספר הפניות משמעותית לעומת מספר הפניות בכל שנה שקדמה לה. מדובר בעלייה שנתית של כ-40 אחוזים לעומת 2019.
החוק העיקרי שמכוחו פועלת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הוא החוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה. החוק מתייחס לכמה קבוצות החשופות בתדירות גבוהה לאפליה, ואוסר את האפליה. לנציבות השוויון יש סמכות לאכוף את החלת החוק בכל מקרה של הפרתו.
כלומר, לנציבות השיוויון יש סמכות לאכוף את החוק כאשר חלה אפליה לגבי נושאים דוגמת, מין\מגדר, ארץ מוצא, נטייה מינית, דת, גזע, טיפולי פוריות, היריון, השקפה, הורות, מילואים ועוד.
להלן התפלגות הפניות העיקריות אל נציבות השיוויון על פי נושאי הפניות בשנת 2020:
אפליה בעבודה מסיבה של היריון: 21% (מכלל הפניות), אפליה בעבודה מסיבה של גיל: 10%, אפליה על רקע מין ומגדר: שמונה אחוזים.
אפליה בעבודה על רקע של מקום מגורים: שבעה אחוזים. אפליה על רקע הורות: חמישה אחוזים, אפליה על רקע של לאום: ארבעה אחוזים.
אפליה על רקע דת: ארבעה אחוזים, אפליה על רקע ארץ מוצא: שלושה אחוזים, אפליה על רקע של טיפולי פוריות: שלושה אחוזים, הטרדה מינית: שני אחוזים, אפליה על רקע מוגבלות: שני אחוזים מכלל הפניות.
כ-67 אחוזים מכלל הפניות אל נציבות השיוויון ב-2020 היו של נשים, וכ-33 אחוזים מהפניות היו של גברים.
בקרב אוכלוסיית הנשים, הפניות הרבות ביותר היו בעקבות אפליה על רקע היריון, והן היוו כ-34 אחוזים מכל הפניות של נשים בנושא אפליה.
כ-10 אחוזים מפניות הנשים לגבי אפליה בעבודה היו בנושא אי שיוויון כללי, כשמונה אחוזים מהפניות היו בנושא אפליה על רקע הורות, כשמונה אחוזים נוספים בעקבות אפליה על רקע מין ומגדר, וכששה אחוזים מכלל הפניות של נשים היו בשל אפליה בעבודה על רקע גיל.
בקרב הגברים שפנו אל נציבות השיוויון בעקבות אפליה אסורה בעבודה, הפניות הרבות ביותר היו בנושא אפליה על רקע גיל, והן היוו כ-17 אחוזים מכלל הפניות של גברים בנושא אפליה בעבודה.
כתשעה אחוזים מהפניות של גברים אל נציבות השיוויון היו בנושאים של אפליה על רקע מין ומגדר, כשמונה אחוז מהפניות היו בעקבות אפליה על רקע לאום, כשמונה אחוזים מהפניות של גברים אל הנציבות היו בעקבות אפליה על רקע היריון.
כשבעה אחוזים מפניות הגברים אל נציבות השיוויון היו בעקבות אפליה בעבודה על רקע ארץ מוצא, וכששה אחוזים מהפניות של גברים אל נציבות השיוויון היו בשל אפליה מסיבות של דת.
בסיכומו של דבר, כ-47 אחוזים, (כמעט מחצית) מהפניות של נשים אל נציבות השיוויון היו בנושא אפליה על רקע הרחבה או טיפול במשפחה (היריון, טיפולי פוריות והורות), לעומת כ-13 אחוזים מהפניות של הגברים לגבי אפליה על רקע זה.
מהתפלגות הפניות אל נציבות השיוויון בעקבות אפליה בעבודה בין יהודים וערבים עולה, כי כ-88% מהפניות לגבי אפליה היו של יהודים, בעוד שכ-12 אחוזים מכלל הפניות היו של ערבים.
