שוק העבודה הישראלי ממשיך להפגין גמישות וחוסן מבני, גם בצל אי הוודאות המתמשכת והמלחמה בעזה.
בספטמבר השנה חל גידול בהשתתפות בכוח העבודה לצד עלייה מתונה בשיעורי האבטלה והיעדרות ממקומות העבודה מסיבות ביטחוניות וכלכליות, כך עולה מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש ספטמבר 2026.
מגמות מרכזיות בנתוני התעסוקה:
מהסקר של הלמ"ס עולה, כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה בחודש ספטמבר לכ-62.2%, לעומת כ-61.8% באוגוסט.
במקביל, שיעור התעסוקה הגיע לכ-60.3% מכלל האוכלוסייה, לעומת כ-60% בחודש שקדם לו.
מנגד, שיעור הבלתי מועסקים המשיך לשמור על רמה נמוכה היסטורית אבל רשם עלייה קלה לכשלושה אחוזים מכוח העבודה, לעומת כ-2.8% באוגוסט.
עוד עולה מהדו"ח של הלמ"ס, כי היקפו של כוח העבודה בישראל עמד על כ-4.566 מיליון נפש, המהווים כ-62.5% מהאוכלוסייה הקבועה בגילאי 15 ומעלה.
בתוך כוח העבודה בישראל, כ-4.422 מיליון מועסקים וכ-143.8 אלף בלתי מועסקים.
מתוך כלל המועסקים, כ-89.3% עבדו בפועל במהלך השבוע בו נערך הסקר, וכ-10.7% נעדרו זמנית מעבודתם.
היעדרות מהעבודה – השפעות השירות הצבאי והמשק:
הניתוח שנערך בלמ"ס לגבי סיבות ההיעדרות מעבודה, משקף את השפעות המצב הבטחוני והכלכלי.
היעדרות בגלל שירות מילואים:
כשלושה אחוזים מכלל הנעדרים מהעבודה נעדרו זמנית מעבודתם בגלל שירות מילואים.
בקרב הגברים עמד שיעור הנעדרים בגלל מילואים על כ-7.4%, לעומת כ-11 אחוזים בחודש אוגוסט. ואילו בקרב הנשים עמד שיעור הנעדרות מהעסודה בגלל מילואים על כ-0.3%.
סיבות כלכליות וצמצומים:
כ-2.6% מהמועסקים נעדרו מעבודתם מסיבות כלכליות, לעומת כ-2.3% באוגוסט.
מדד האבטלה המורחב:
כאשר מוסיפים למספר הבלתי מועסקים את מספר המועסקים שנעדרו זמנית מסיבות כלכליות, מגיע שיעור האנשים שלא עבדו בספטמבר לכ-3.4% מכוח העבודה, שהם כ-156 אלף איש.
בתוספת מפוטרים בשנתיים האחרונות שלא משתתפים בכוח העבודה והמתייאשים מחיפוש עבודה, מגיע המדד המורחב לכ-4.4%, שהם כ-203.8 אלף איש.
להלן תובנות אסטרטגיות ואתגרים אופרטיביים ואסטרטגיים ייחודיים שנתוני ספטמבר 2026 מציבים בפני מנהלי משאבי האנוש:
מחקר של מקינזי מצביע על כך ששמירה על רציפות תפקודית בסביבה של שירות מילואים נרחב ושינויים תכופים במצבת כוח האדם, מחייבת את הארגונים לבנות מודלים של גמישות תפעולית לרבות כוח אדם אג'ילי, וניהול גיבויים פנים ארגוני.
מחקר של גרטנר מדגיש, כי החזרה של עובדים משירות מילואים או מתקופות היעדרות ממושכות דורשת תוכניות אקלום וקליטה מחודשות, השומרות על חוסנם הנפשי והמקצועי של העובדים.
בדו"ח מגמות ההון האנושי של דלויט מציינים החוקרים, כי תמיכה הוליסטית של המעסיק בבני משפחותיהם של משרתי המילואים היא הרכיב המשפיע ביותר על שימור מחוברות ונאמנות ארגונית בעת משבר.
מסקרים של PwC עולה, כי כ-78% ממנהל משאבי האנוש הבכירים סבורים, כי הגמשת שעות העבודה והענקת אוטונומיה ניהולית הן הכלים האפקטיביים ביותר למניעת שחיקה ולשמירה על פריון בסביבה תזזיתית.
ממחקרים של גאלופ עולה, כי תקשורת פתוחה וגילוי אמפתיה מצד המנהלים הישירים בעתות חירום מעלים בכ-50% את רמת הביטחון הפסיכולוגי של העובדים.
בסיכומו של דבר, שוק העבודה הישראלי מפגין יציבות גבוהה בשיעורי התעסוקה, אבל מוטל עליו עומס רגשי ותפעולי ניכר בגלל השירות הצבאי והשלכות הלחימה.
מנהל משאבי אנוש שישכיל לשלב בין גמישות תפעולית, רגישות אנושית ותמיכה הוליסטית בעובדיו, יבטיח לא רק את הרציפות העסקית של החברה, אלא גם את חוסנה ואמינותה לאורך זמן.
