שיתוף

עובד שמתפטר בגלל הרעה מוחשית בתנאי העבודה נחשב על פי דיני העבודה לעובד שהתפטר בדין מפוטר, כלומר הוא זכאי לקבל את כל הזכויות שמקבל עובד שפוטר לרבות פיצויי פיטורים. כל זאת, בתנאי שעבד עבור אותו מעסיק 12 חודשים או יותר.

עובד שמעוניין להתפטר בגלל הרעה מוחשית בתנאי העובדה חייב קודם לכן להודיעה למעסיק על כוונתו ועל טענותיו לגבי הרעת התנאים. עדיף שהודעה זו תעשה בכתב.

ההודעה מיועדת לאפשר למעסיק לתקן את המצב. במקרים בהם המצב תוקן, העובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (אם אכן הוא התפטר למרות התיקון).

במקרים שבהם המעסיק אינו רוצה או שאינו יכול לתקן את הפגיעה בתנאי העבודה, אין צורך בהודעה נוספת, אבל יש צורך במתן הודעה מוקדמת להתפטרות.

כלומר העובד יוכל להתפטר ולקבל את הפיצויים, אבל עליו לתת למעסיק הודעה מוקדמת כדי לאפשר למעסיק למצוא לו מחליף.

חשוב להדגיש כי הרעה בתנאי העבודה משמעה הרעה מוחשית, שגם נחשבת על ידי בית הדין להרעה מוחשית. מדובר בשינוי משמעותי לרעה של תנאי העבודה ויחסי העבודה, ולא בשינוי שולי לרעה.

הסיבה הראשונה להרעה מוחשית בתנאי העבודה היא הפחתת שכר או הפחתת אחוזי משרה. לסיבה זו מצטרפות כמה סיבות נוספות הנחשבות להרעה מוחשית כמו למשל אי קיום חוקים שנועדו להגן על העובדים, שינויים במיקום מקום העבודה, שינויים בסדרי העבודה, פגיעה אישית בעובד על רקע מוצאו, דעותיו ועוד.

במקרים בהם הנסיבות שהביאו להתפטרות היו קיימות מלכתחילה, אלא שהן לא היו חמורות דיין והעובד נשאר לעבוד במקום עבודתו, ולאחר מכן הן הוחמרו והפכו למצבים שמצדיקים התפטרות בשל הרעה מוחשית, במקרים כאלה העובד זכאי לפיצויי פיטורים.

להלן מקרה של עובד שידע שהתנאים עומדים להשתנות לרעה, התפטר לפני שהשינוי בוצע בפועל ולמרות זאת קיבל פיצויי פיטורים:

העובד עבד במקום העבודה כשש שנים. הוא קיבל שכר יומי ושבוע העבודה שלו היה ששה ימים בשבוע. השעות בהן עבד בימי שישי נחשבו לשעות נוספות. תנאי העבודה אף פורטו במכתב שקיבל זמן קצר לאחר שהחל לעבוד במקום.

בשלב מסויים נקלעה החברה לקשיים כלכליים ונאלצה לקצץ בהוצאות. בעקבות זאת, וכדי לחסוך את תשלום השעות הנוספות בימי שישי, הוחלט לעבור לעבודה של חמישה ימים בשבוע.

מצב זה היה עלול לגרום להפחתה ניכרת בשכרו של העובד. הוא פנה לממונה הישיר עליו ואמר כי בשל קשיים כלכליים שהוא עצמו (ובני משפחתו הגרעינית) נמצאים בהם, הוא לא יוכל להתמודד עם פגיעה קשה כל כך בשכרו.

מכיוון שכך, החברה הלכה לקראתו וסוכם כי ישולם לו 80 אחוזים מהפער בשינוי השכר. כלומר, שכרו יפגע רק ב-20 אחוזים מהיקף הפגיעה שהיתה אמורה להתרחש.

בשלב ההוא הדבר הוסכם על העובד והמעסיק. אלא שלאור העובדה שהקשיים הכלכליים של החברה המשיכו, נאלצה הנהלת החברה לעבור לשבוע בן ארבעה ימי עבודה בלבד. פגיעה זו כבר היתה קשה מדי לעובד והוא נאלץ להתפטר.

חשוב לציין, כי עובד זה התפטר עוד בטרם בוצע השינוי בפועל. הוא טען כי מדובר בהתפטרות בדין מפוטר המזכה אותו בפיצויי פיטורים, משום שנאלץ להתפטר רק לאחר שקיבל מידע פנימי לפיו ישנה סבירות גבוהה ששבוע העבודה שלו יקוצר לארבעה ימים.

עוד יצויין, כי הוא העלה בפני המנהל הישיר שלו את סוגיית מצבו הכלכלי ואמר כי לא יוכל לספוג את הפגיעה בשכר.

לדבריו, הוא צפה שהמהלך (של מעבר לארבעה ימי עבודה בשבוע) יפגע משמעותית בשכרו, ולאור העובדה שמצבו הכלכלי לא אפשר לו לספוג הפחתה נוספת בשכר, לא הייתה לו ברירה אלא לחפש מקומות עבודה אחרים.

על פי חוק פיצויי הפיטורים עובד זה נחשב כמפוטר, הזכאי לקבל ממעסיקו פיצויי פיטורים. בית הדין לעבודה פסק, כי אין ספק שהפחתה של יום עבודה לעובד יומי מהווה פגיעה משמעותית בשכרו ולכן מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה. לאור זאת, פסק בית הדין לעבודה כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים.

כנס משאבי אנוש כנס קהילת הגיוס השנתי 2021

אין תגובות

השאר תגובה