שיתוף

גם בימים אלה של פיטורים המוניים, הוצאות עובדים לחופשות ללא תשלום (חל"ת), עבודה מהבית ושאר נושאים הקשורים למצב המשק בעקבות משבר הקורונה, יש עדיין עובדים שיוצאים לפנסיה.

אם יש בארגון עובדים שהגיעו לגיל הפנסיה והם מעוניינים בימים אלה לפרוש לגמלאות, חשוב מאוד ליידע אותם בנוגע לכל זכויותיהם.

בעקרון, עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום ומקבלים דמי אבטלה, לא נהנים מזכויות הנובעות מיחסי עובד מעסיק.

ולמרות זאת, לאחר שנים רבות של עבודה בארגון, רצוי שמנהל משאבי האנוש יידע עובדים שהגיעו לגיל פרישה לגבי האופציות העומדות בפניהם.  

לעובדים שמעוניינים להמשיך לעבוד ולא לצאת לפנסיה, והמעסיק יכול ואף מעוניין להמשיך להעסיקם, חשוב להסביר כי הם לא יקבלו את קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי כל עוד הם ממשיכים לעבוד.

עם זאת, הם כן יכולים לקבל את קצבת הפנסיה מקרן הפנסיה שלהם, במקביל לשכר אותו הם מקבלים ממקום העבודה. 

בית הדין לעבודה כבר קבע בעבר כי על קרן הפנסיה עצמה לא מוטלת חובה ליידע את העובדים שהגיעו לגיל פרישה, על כך שבאפשרותם להתחיל לקבל קצבה מהביטוח הפנסיוני שלהם בעת שהם ממשיכים לעבוד עבור אותו מעסיק.

בתקנון של קרנות הפנסיה לא קיימות הוראות המחייבות את המוסד שמספק את הביטוח הפנסיוני להודיע לעובדים על זכאותם לקצבה.

זאת ועוד, בתי הדין לעבודה אף פסק כי לקרן הפנסיה אין חובה ליידע עובדים בהגיעם לגיל פרישה שהינו מוקדם מגיל פרישת חובה.

מצד שני, הפסיקה קובעת כי חובה על קרן הפנסיה לעמוד בכללי ההגינות ותום הלב, ובחובות הנובעות מכך, לרבות החובה לשלוח לעמיתי הקרן הודעה על הנזקים שעלולים להגרם להם בעקבות הפסקת תשלום ההפקדות דמי הגמולים.

כמו כן, חלה על הקרן חובה למסור למבוטח מידע מלא ואמין. גם על העובד חלות כמה חובות שחשוב ליידע אותו לגביהן.

אחת מהן היא החובה למסור את מלוא המידע המלא, האמין והמדויק. על קרן הפנסיה חלה חובה להעניק למבוטח על פי דרישתו, פירוט מלא של חישוב הסכום שמגיע לו תוך התייחסות לכל ההפקדות שהופקדו בחשבון שלזכותו.

מכיוון שכך פסק בית הדין לעבודה, כי ספק אם יש להטיל על הקרן חובה ליידע את מבוטחיה בעת שהם מגיעים לגיל פרישה חוקי, לגבי זכותם לקבל קצבת פנסיה.

בעקרון, תקנון קרן הפנסיה מאפשר לעובד לפרוש בנקודות זמן שונות. המשמעות היא שהעובד הוא זה שמחליט מתי הוא רוצה לצאת לפנסיה ולקבל קצבה.

לגבי נשים הנושא מעט מורכב יותר. בית הדין לעבודה קבע כי התשובה לשאלה מהו המועד המדויק שבו האישה העובדת פורשת אינה חד משמעית.

בית הדין לעבודה קבע, כי לאור המחלוקת הציבורית בכל הנוגע להשוואת גיל הפרישה לנשים וגברים, לא סביר שהקרן תפעל מתוך הנחה שנשים מעויינות לפרוש דווקא בגיל 62.

אם תקנון הקרן מאפשר הקדמה של גיל הפרישה או דחייתו על פי רצונה של העובדת הרי שאין סיבה להניח שנשים בהכרח יפרשו בעת שהן מגיעות לגיל 62.

אירועים מקצועיים למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה