מנהלים רבים עדיין שבויים בקונספט המיושן שעידוד יצירתיות פירושו 'לזרוק' את כולם לחדר ולבקש מהם להעלות רעיונות.
אלא שפורמט סיעור המוחות הקלאסי, שנולד בשנות ה-30 של המאה הקודמת, סובל מכשלים מובנים.
מחקרים מראים כי הוא מייצר אפקט של 'חסימת ייצור', שגורם לאנשים לשכוח את רעיונותיהם בזמן שאחרים מדברים, ויוצר הטיה מובנית לטובת הקולות הדומיננטיים בחדר.
התוצאה היא רעיונות בנאליים ופגיעה קשה במוטיבציה. המחקרים העדכניים מראים, כי יצירתיות אמיתית אינה זקוקה לחופש מוחלט, אלא דווקא למסגרת, למשחק ולכללים מובנים.
תפקידו של מנהל משאבי האנוש בהיבט זה הוא להיות סוכן שינוי אסטרטגי. תפקידו אינו רק לגייס כישרונות, אלא להכשיר מנהלים להפיק מהם את המיטב באמצעות מעבר ממתודולוגיות כאוטיות לכלי חשיבה מובנים.
הכלים החדשים בארגז הכלים הניהולי:
כדי להוביל את המהפך, על מנהל משאבי האנוש להטמיע בארגון שתי מתודולוגיות מרכזיות:
חשיבה תכנונית:
מתודולוגיה מובנית המציבה במרכז את האמפתיה למשתמש הקצה, ומפרקת את התהליך היצירתי לשלבים מוגדרים של מחקר, הגדרת בעיה, העלאת רעיונות ואינטראקציות מהירות של אבי-טיפוס.
כוחה של החשיבה השקטה:
אחד היתרונות המובהקים של מעבר למתודולוגיות מובנות הוא היכולת לתת במה לעובדים המופנמים והביישניים.
בסיעור מוחות מסורתי, העובדים המוחצנים משתלטים על הבמה, בעוד שהמופנמים, שלעיתים קרובות יש להם רעיונות עמוקים ומבריקים ביותר, נותרים בשוליים.
פרקטיקה של חשיבה שקטה משנה את חוקי המשחק: העובדים כותבים את רעיונותיהם באופן אנונימי על גבי לוחות דיגיטליים או כרטיסיות, ורק לאחר מכן הקבוצה דנה בהם באופן מרוכז. גישה זו מנטרלת את הלחץ החברתי ואת אפקט העדר.
הנתונים שעולים מהמחקרים של חברות ומוסדות המחקר המובילים בעולם:
1 כישלון הפורמט הקלאסי:
ממחקר מקיף שנערך על ידי זרוע המחקר של Harvard Business Review עולה, כי בסיעור מוחות מסורתי, רק ארבעה עד חמישה עובדים משתלטים בדרך כלל על כ-75% מהשיחה. זה יכול להסביר למה פוטנציאל ענק של שאר חברי הצוות פשוט יורד לטמיון.
2 האפקטיביות של חשיבה שקטה:
ממחקר של חברת המחקר גרטנר עולה, כי צוותים המשתמשים בטכניקות של כתיבה שקטה ואנונימית מייצרים עד פי 2.5 יותר רעיונות איכותיים ומגוונים מאשר צוותים המסתמכים על דיון פתוח ומילולי.
3 מתודולוגיות מובנות:
ממחקר של חברת היעוץ מקינזי, שבחן תהליכי חדשנות בארגונים עולה, כי לחברות המיישמות מתודולוגיות מובנות, יש סיכוי הגבוה פי שניים להביא מוצרים לשוק במהירות וברווחיות, בהשוואה לחברות העובדות ללא מסגרת חשיבה ברורה.
בשורה התחתונה, תפקידו של מנהל משאבי האנוש המודרני הוא לעבור מיצירתיות שמבוססת על סיעור המוחות הישן, לשיטות חדשות לעידוד היצירתיות.
באמצעות הכשרת מנהלים לחשיבה מובנת, שימוש באילוצים מכוונים והטמעת מרחבי חשיבה שקטים, הארגון יכול לזכות בחדשנות פורצת דרך, ובה בעת גם בתרבות ארגונית מכילה, המאפשרת לכל עובד להביא את גאוניותו לידי ביטוי.
