תפקידו של מנהל משאבי האנוש עבר מהפיכה עמוקה ומקיפה בשנים האחרונות.
אם בעבר מחלקת משאבי האנוש נתפסה כזרוע תפעולית אדמיניסטרטיבית, הרי שכיום היא מהווה מנוע צמיחה מרכזי להגברת הצמיחה העסקית.
עם זאת, כאשר מנהלי משאבי אנוש לוקים בדפוסי ניהול שגויים, הנזק לארגון בטווח הארוך הוא לא רק תרבותי, אלא פיננסי ואסטרטגי.
להלן 3 ההתנהגויות השגויות ההרסניות ביותר של מנהלי משאבי האנוש:
1 התמקדות בבירוקרטיה על פני אסטרטגיה:
מנהלי משאבי אנוש גרועים רואים בתפקידם שמירה על נהלים, טפסים ומדדי נוכחות, במקום להתמקד בתכנון הון אנושי עתידי, פיתוח כישורים של עובדים ובניית מנועי צמיחה. גישה זו מייצרת ארגון נוקשה שאינו מסוגל להסתגל לשינויים בשוק.
2 התעלמות מחווית העובד ובטיחות פסיכולוגית:
עיוורון לשחיקת עובדים, התעלמות מאי הסכמה בונה בצוותים וניהול סקרי משוב למראית עין בלבד.
מנהל משאבי אנוש שאינו מעניק גב לעובדים ואינו מייצר תחושת חוסר אמון, מאיץ תהליכים של התפטרות שקטה ועזיבת טלנטים קריטיים.
3 קבלת החלטות מבוססת תחושות בטן במקום מבוססת נתונים:
הסתמכות על אינטואיציה בגיוס, שימור ופיתוח, תוך התעלמות מניתוח נתונים מתקדם וכלי בינה מלאכותית.
היעדר ניתוח צופה פני עתיד של תחלופה, פערים במיומנויות או מדדי ביצוע, מוביל להחלטות שגויות ויקרות.
ממחקרים של חברת מקינזי עולה, כי ארגונים שבהם מנהל משאבי האנוש פועל כשותף אסטרטגי מלא להנהלה מציגים סבירות גבוהה פי 1.3 לתפוקה פיננסית גבוהה מהממוצע הענפי.
זאת, בעוד שמנהל משאבי האנוש שמנהל מחלקה אדמיניסטרטיבית, מעכב את צמיחת החברה.
החוקרים של חברת המחקר גרטנר מצאו כי ארגונים המתעלמים מחוויית העובד ומבטיחות פסיכולוגית סובלים מירידה של כ-33% בביצועי העובדים ומזינוק של כ-47% בכוונות העזיבה של עובדים בעלי פוטנציאל גבוה.
מדו"ח מגמות ההון האנושי של חברת דלויט עולה, כי כ-74% מהחברות המובילות מגדירות ניתוח נתונים מבוסס בינה מלאכותית במשאבי האנוש כקריטי, ואלה שאינן מיישמות זאת מדווחות על עלייה של כ-25% בעלויות הנובעות מגיוס שגוי.
ממחקרים של גאלופ עולה, כי מנהלי משאבי אנוש שאינם מקדמים תרבות ארגונית של משוב ופיתוח, מייצרים צניחה במחוברות העובדים.
מצב זה 'עולה' לארגונים כ-18% מהשכר השנתי של כל עובד, שאינו מחובר, במדדי אובדן פריון.
מסקרים שנערכו על ידי PwC בקרב מנכ"לים עולה, כי כ-65% מהם מציינים כי מחסור בטלנטים וניהול לקוי של ההון האנושי, מהווים את האיום הגדול ביותר על יעדי החברה לחמש השנים הבאות, וכי הטיפול בכך דורש מנהל משאבי האנוש אסטרטגי ולא בירוקרטי.
בשורה התחתונה, מנהל משאבי אנוש גרוע אינו רק בירוקרט נוקשה. הוא חסם עסקי המשפיע לרעה ישירות על השורה התחתונה של החברה.
הפיכתו של מנהל משאבי האנוש לשותף אסטרטגי מבוסס נתונים ואנושיות היא התנאי ההכרחי לבניית חוסן ארגוני ולצמיחה ארוכת טווח.
