החלפת מקומות עבודה במהלך הקריירה הפכה מזמן לדפוס נפוץ ומקובל בשוק התעסוקה המודרני.
בעת סיום ההעסקה ומעבר למעסיק חדש, עובדים רבים עומדים בפני פיתוי משמעותי: האם למשוך את כספי הפיצויים שנצברו בקופה כסכום חד פעמי, או להשאיר אותם בתוך החסכון הפנסיוני לקראת גיל פרישה.
משיכת הפיצויים אמנם נראית לעיתים כמו פתרון קסם לצרכי שעה, אבל השלכתה על גובה קצבת הפנסיה העתידית עלולה להיות הרסנית.
הזווית הכלכלית – אפקט הכדור השלג והרס הקצבה:
כספי פיצויי הפיטורים מהווים בממוצע כ-40% עד 60% מסך החסכון הפנסיוני הכולל של העובד ביום הפרישה.
כאשר עובד בוחר למשוך את הכספים הללו בכל פעם שהוא מסיים עבודה בחברה מסוימת, הוא לא רק לוקח את הסכום שנצבר באותו רגע, אלא הוא מוחק באחת את אפקט הריבית דה-ריבית ואת התשואות העתידיות שהכספים הללו היו אמורים לייצר לאורך שנים ארוכות.
הקטנת הקצבה באחוזים ניכרים: מחקרים אקטואריים מראים שמשיכת פיצויים במהלך הקריירה יכולה לקצץ את קצבת הפנסיה החודשית בגיל פרישה בשליש ואף יותר מכך.
אובדן רכיבי ביטוח: לעיתים, משיכת הכספים או פתיחת קופה חדשה ללא רציפות, פוגעת גם בכיסויים הביטוחיים הנלווים, כמו ביטוח שארים ואובדן כושר עבודה.
חובות המעסיק בעת עזיבת עבודה ומתן הטפסים הרלוונטיים:
כאן נכנסת לתמונה האחריות המשפטית והארגונית של מחלקות משאבי אנוש ושכר.
בעת סיום יחסי העבודה, מנהל משאבי האנוש מחויב לספק לעובד את המסמכים הנדרשים לשחרור הקופות, בהם טופס 161 והודעות לחברות הביטוח וקופות הגמל.
שקיפות ויידוע:
על מנהל משאבי האנוש להבהיר לעובד את המשמעות של משיכת הפיצויים לעומת רציפות הקצבה (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או הסכמים קבועים אחרים).
מניעת החלטות פזיזות:
על מנהל משאבי האנוש להקפיד שהעובד יבין את השלכות המס, ולאפשר לו זמן חשיבה בטרם יחתום על טפסים המורים על משיכת כספים פיזית, המוגדרים כחייבים במס או כפוגעים ברציפות הפנסיונית.
3 צעדים לליווי העובדים שעוזבים תוך ייעוץ מונע:
ארגונים מובילים בתחום משאבי האנוש מבינים כיום, כי האחריות הארגונית אינה מסתיימת ביום העבודה האחרון של העובד, אלא כוללת גם אחריות חברתית-כלכלית.
להלן צעדים שעל מנהלי משאבי האנוש לנקוט כדי למנוע פגיעה בעתידם הכלכלי של העובדים:
1 ליווי של סוכן פנסיוני או מתכנן פרישה מטעם החברה:
יש לתת לעובדים שעוזבים גישה לייעוץ אובייקטיבי, המציג להם מספרים ברורים על ההפסד הצפוי בקצבה אם יבחר למשוך את הפיצויים.
2 עידוד רציפות קצבה:
להנגיש חלופות המאפשרות להשאיר את הכספים בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים במסלול רציפות פיצויים עד לפרישה האמיתית בגיל פרישה.
3 סדנאות והדרכות פיננסיות:
להטמיע מודעות פיננסית בקרב העובדים לאורך שנות העבודה, כדי שלא יראו בפיצויים קופה קטנה, אלא את עתידם ביום שאחרי הפרישה לגמלאות.
בשורה התחתונה, משיכת כספי פיצויים בעת החלפת מקום עבודה היא פתרון קצר-טווח שמשלמים עליו מחיר יקר מאוד בטווח הארוך.
מעסיקים שמשכילים ללוות את העובדים בייעוץ פנסיוני מונע, לצד מילוי מדויק של חובותיהם בטפסים, מצילים את העובדים שלהם מפגיעה כלכלית קשה בעתיד.
