שיתוף

הזכות לקבל פיצויי פיטורים היא זכות הקבועה בחוק פיצויי הפיטורים. חוק זה קובע, כי מי שעבד שנה אחת ברציפות כעובד שכיר (במשכורת חודשית), או שנתיים רצופות כעובד עונתי, עבור מעסיק אחד או עבור מקום עבודה אחד, זכאי לקבל מהמעסיק פיצויי פיטורים, במקרה שהוא פוטר.

כאן חשוב לציין, כי אם עובד פוטר לפני שמלאה שנה שלמה לעבודתו באותו מקום עבודה, אבל הפיטורים בוצעו קרוב מאד לתום שנתו הראשונה אצל המעסיק, יראה זאת בית הדין לעבודה כפיטורים שבוצעו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים.

לכן, במקרים כאלה יטיל בית הדין לעבודה על המעסיק לשלם לעובד פיצויים אף שלא הסתיימה השנה הראשונה.

המקרים בהם בית הדין לעבודה לא יטיל על המעסיק לשלם פיצויי פיטורים כאשר העובד פוטר סמוך לתום השנה הראשונה לעבודתו אצל אותו מעסיק, הם כאשר המעסיק מצליח להוכיח כי סיבת הפיטורים במועד הקרוב לתום השנה הראשונה אינה ניסיון להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים.

לאור העובדה שהתנאי המהותי הוא הרצון להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, מוטל נטל הוכחה לכך שלא נעשה ניסיון להתחמק מתשלום פיצויים על המעסיק.

אם המעסיק לא מצליח להוכיח שסיבת הפיטורים היא אחרת מהרצון להימנע מתשלום הפיצויים, יהיה עליו לשלם את פיצויי הפיטורים.

מתפטר בדין מפוטר

החוק קובע כמה מקרים בהם גם עובד שהתפטר לאחר שעבד שנה או יותר עבור אותו מעסיק, זכאי לפיצויי פיטורים. בכל המקרים הלו מדובר בעובד שמתפטר בדין מפוטר.

להלן 12 מקרים בהם עובד זכאי לפיצויי פיטורים גם כאשר הוא מתפטר מיוזמתו:

  1. עובד שהתפטר בעקבות הרעה מוחשית בתנאי העבודה שלו, או שהתפטר בנסיבות אחרות הקשורות ליחסי עבודה, שבהן לא ניתן לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו.
  2. עובד עונתי שהתפטר לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה, והתפטרותו נובעת מכך שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה.
  3. עובד שהתפטר בגלל מצב בריאותו שלו עצמו או מצב בריאותו של בן משפחתו. במקרה כזה יש לבסס את הבקשה לפיצויי פיטורים על מסמכים רפואיים, תנאי העבודה ונסיבות אחרות בהן היתה סיבה מוצדקת להתפטרות.
  4. עובדת שהתפטרה במהלך תשעה החודשים מיום שילדה, במטרה לטפל בתינוק שנולד. הפסיקה קובעת, כי זכות זו לפיצויי פיטורים תקפה גם במקרה בו האם היולדת התפטרה במטרה לעבוד במשרה המקלה עליה את הטיפול בתינוק, לרבות עבודה בה עליה לעבוד פחות שעות או בקרבה גדולה יותר לביתה.
  5. עובדת שקיבלה לאימוץ (בין אם היא אם חד הורית או שנמצאת בזוגיות), ילד שטרם מלאו לו 13 שנים, והתפטרה בתוך תשעה חדשים מיום קבלת הילד לאימוץ, כדי לטפל בו. התנאי הוא שניתן צו אימוץ, בין אם לפני התפטרותה או לאחר התפטרותה.
  6. עובדת שנאלצה להתפטר משום ששהתה במקלט לנשים מוכות, כל עוד טרם התפטרותה היא שהתה במקלט במשך 60 ימים לפחות.
  7. עובד שהתפטר בעקבות מעבר למקום מגורים אחר בגלל נישואיו, כאשר המעבר הוא למקום המגורים של בן\בת זוגו, בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת.
  8. עובד שהתפטר משום שעבר לגור בישוב חקלאי, אם לפני כן התגורר בישוב שאינו חקלאי, או שעבר לגור בישוב באזור פיתוח, מישוב שאינו באזור פיתוח.
  9. עובש שהתפטר משום שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה.
  10. עובד שהתפטר מעבודתו משום שהתגייס לצה"ל, או למשטרת ישראל, או לשירות לאומי, או לשירות בתי הסוהר.
  11. עובד שעבודתו הופסקה משום שמעסיקו נפטר או פשט את הרגל, או שהוא עבד עבור תאגיד שהתפרק או נמחק.
  12. עובד שהוא עצמו נפטר. במקרה כזה על המעסיק לשלם לשאיריו של העובד פיצויים כאילו פיטר אותו.

אין תגובות

השאר תגובה