שיתוף

עובד שהינו אזרח סודן תבע את קבלן כוח האדם ואת החברה שהעסיקה אותו בגין הפרת זכויות מגן. העובד טען כי מגיעים לו כספים וזכויות מכוח משפט העבודה המגן.

טענותיו העיקריות הן, כי על העסקתו חל צו ההרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים (או בקצרה: צו ההרחבה בענף הבניין) וכי המעסיקים (קבלן כוח האדם והחברה עצמה) שימשו כמעסיקים במשותף.

החברה עצמה עוסקת, בין היתר, בעבודות הנדסה אזרחית, בנייה ותשתיות. הקבלן הינו חברה שברשותה, בין השאר, רישיון לפעול כקבלן שירות בתחום הניקיון. לאחר פתיחת ההליך, עוכבו ההליכים נגד הקבלן משום שהוא נכנס להליכי פירוק.

ביה"ד: הקבלן סיפק שירותי כ"א ולא שירותי ניקיון

בית הדין לעבודה פסק, כי הקבלן סיפק לחברה לעבודות הנדסה אזרחית, שירותי כוח אדם ולא שירותי ניקיון. נוכח קביעה, זו הוחל על העובד שהינו עובד זר, מכוח סעיף השוואת התנאים בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, צו ההרחבה בענף הבניין.

עוד פסק בית הדין לעבודה כי, לאחר תשעה חודשי העסקה, היה על החברה להנדסה אזרחית לקלוט אותו כעובד מהמניין ומשלא עשתה כן ייחשב כעובד שלה ממועד זה.

הקבלן והחברה שימשו מעסיקים במשותף

בנוסף, נקבע, כי גם הקבלן וגם החברה שימוש כמעסיקים במשותף של התובע כך שלמעשה החברה עצמה חייבת בתשלום זכויות העובד מיום העבודה הראשון שלו אצלה. נוכח העובדה שהקבלן נכנס להליכי פירוק, חויבה החברה לשלם לתובע פיצויי פיטורים בשל סיום עבודתו נוכח תפוגת רישיון השהייה שלו, וזכויות נוספות.

בית הדין לעבודה מציין, כי הקבלן והחברה הגדירו את טיב ההתקשרות ביניהם כהתקשרות לאספקת שירותי ניקיון. אלא שבפועל הוצבו עובדי הקבלן באתר שהפעילה החברה לצורך עבודות כלליות שונות, בהן עבודות המשיקות לעבודות בנייה פשוטות, החורגות מעבודות ניקיון מסורתיות קלסיות.

עובד קבלן לא יועסק כעובד קבלן יותר מ-9 חודשים ברציפות

סעיף 12א לחוק העסקת עובדים קובע, כי עובד של קבלן כוח אדם לא יועסק אצל מעסיק בפועל, במשך יותר מתשעה חודשים ברציפות. לכן, גם אם העובד אכן הועסק מעל תשעה חודשים אצל הקבלן, הוא יחשב לעובד של מעסיק בפועל, בתום תשעת החודשים (או תקופת הארכה, ככל שאושרה). כאמור, במקרה הנוכחי קבע בית הדין לעבודה כי על פי כל המבחנים, העובד צריך להחשב כעובד של החברה עצמה, החל מיום עבודתו הראשון, ולכן חלים עליה כל חובותיה כלפיו כעובד (בנוגע לזכויות המגן).

מאחר שהתובע הועסק באתר בנייה, בו מועסקים עובדי בנייה, הרי שמכוח סעיף 13 לחוק העוסק בהשוואת תנאי עבודתם של עובדי קבלן כוח אדם לעובדים אחרים במקום העבודה, עימם הם מועסקים כתף אל כתף, יש להחיל בעניינו של עובד זה את צו ההרחבה בענף הבנייה.

יתרה מכך, במקרה זה, מאחר שמדובר בשירותי מיקור חוץ של כוח אדם (להבדיל ממיקור חוץ של שירותי ניקיון) שנעשה לתקופות ארוכות, ומאחר שהקבלן מצוי בהליכי פירוק, כך שאינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו כלפי העובד, קבע בית הדין לעבודה כי החברה צריכה לשלם לעובד את כל זכויותיו הנובעות מהעסקתו גם בתשעה החודשים הראשונים באתר.

כנס ההדרכה השנתי 2019

אין תגובות

השאר תגובה