שיתוף

זכויות המגן של העובדים נועדו לעגן את זכויותיהם הבסיסיות. לא ניתן להתנות את הזכויות הללו בשום דבר שהוא, ולא ניתן  לוותר על זכויות אלה המעוגנות בחוקי המגן.

במילים אחרות, העובד או נציגות עובדים אינם יכולים לוותר על זכות כלשהי מבין הזכויות המוענקות בחוקים אלו, גם לא כחלק מחוזה אישי או הסכם קיבוצי.

המשמעות היא, שאם יש לחברה עובדים, שעל פי מבחנים מסויימים שנקבעו כחלק מהפסיקה הם מוגדרים כעובדים שכירים, המעסיק לא יכול לשנות את מעמדם כשכירים ולאפשר להם לעבוד כפרילנסרים, גם אם הם עצמם מבקשים זאת.

לפני כשנה (או מעט יותר) התראיינו לכתבה באחד מערוצי הטלוויזיה, פרילנסרים שמבצעים עבודות שליחויות עבור חברת המשלוחים וולט.

בריאיון הם אמרו כי הם מעדיפים להיות פרילנסרים ולא שכירים, משום שהעבודה כפרילנסרים מאפשרת להם לעבוד בשעות ובימים שהם בוחרים.

חשוב לציין, כי דרך ההעסקה של שליחי וולט היא שונה מכל מה שמוכר בדיני העבודה, ופועלת על פי מודלים חדשים.

כלומר, לא מדובר בשכירים שהמעסיק כפה עליהם סטטוס של פרילנסרים או שהם עצמם העדיפו לבצע את העבודה כפרילנסרים – אף על פי שכל צורת העסקתם היא למעשה כשל שכירים.

למרות זאת, חשוב להזכיר, כי מעסיקים רבים (שעובדים על פי המודלים המסורתיים) משוכנעים שאם העובד מחליט שהוא רוצה להיות פרילנסר, זה פותר אותם מלהעסיקו כשכיר ולהעניק לו את כל הזכויות הסוציאליות (הזכויות הקוגנטיות) המגיעות לו.

נזכיר, כי לדברי עו"ד קובי חתן מומחה לדיני עבודה, זכויות קוגנטיות הן זכויות שלא ניתן להתנות את קיומן או לוותר עליהן גם בהסכמת הצדדים.

במילים אחרות, גם אם העובד הסכים, בכתב, או אף ביקש בכתב מהמעסיק שלא לתת לו את זכויותיו הקוגנטיות (כולן או חלקן), בהן הפקדות לפנסיה, חלק המעסיק בביטוח לאומי, ימי חופשה, ימי מחלה, דמי הבראה, שכר מינימום (לפחות), תשלום שכר עד תשעה ימים מסוף חודש העבודה וזכויות אחרות, המעסיק עדיין מחוייב על פי החוק לתת לעובד את הזכויות הללו.

על פי החוק, העובד אינו רשאי לוותר על זכויות אלה. לכן, גם אם עובד הסכים לעבוד כפרילנסר תוך ויתור על כל זכויותיו, ובית הדין לעבודה מחליט שצורת העסקתו של העובד עומדת בכל המבחנים של העסקתו כעובד שכיר, הוא יוכל לתבוע את המעסיק כדי שזה האחרון יתן לו את כל הזכויות המגיעות לו – רטרואקטיבית ולעיתים קרובות בתוספת פיצויים בסכומים לא מבוטלים.

ובחזרה לעניין וולט: לפני כשנה הגישו השליחים של וולט בקשה לתביעה יצוגית כדי שיכירו בהם כשכירים.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל בימים אלה את בקשת הפרילנסרים לניהול תביעה ייצוגית נגד וולט בשאלה האם יש להכיר בשליחי וולט כעובדי החברה.

בית הדין כתב בהחלטתו, כי לאחר שסקר את המבחנים לקביעת יחסי עבודה, נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים (המבחנים הקובעים כי עובד הינו שכיר ולא קבלן עצמאי), וכי ניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שיקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין וולט לשליחיה.

העובדים דרשו להכיר בתביעה ייצוגית שטוענת, כי בין וולט לבין עובדיה מתקיימים יחסי עובד מעסיק ולכן הם מבקשים לקבל מהחברה הפרשות לפנסיה, הוצאות נסיעה, ימי חופשה בתשלום ודמי הבראה שנתיים.

מנגד, טוענת חברת וולט, כי קיימות שגיאות מהותיות באישור הבקשה וכי בכוונת החברה לערער לבית הדין הארצי לעבודה.

הסיבה לכך שחברת וולט עומדת על כך שהעובדים אינם שכירים היא, שהשליחים מבצעים את המשימות שלהם בשיטה חדשה שאינה דומה לשום צורת העסקה שהיתה קיימת עד כה.

כלומר, השליחים אינם מקבלים הנחיות ממנהל בחברה עצמה ואינם נמצאים תחת פיקוחו.

לדברי וולט, מודל ה-Gig Economy הוא מודל שיש לו מאפיינים ייחודיים וחדשים (כלומר, שלא היו קיימים לפני כמה שנים, בעת שחוקקו חוקי העבודה בנושא יחסי עובד מעסיק) ולכן הוא אינו מתאים ליחסי העבודה הקלאסיים.

מדובר במודל שבו יש פלטפורמה דיגיטלית שעל גביה ניתנים השירותים. במודל זה, וולט (לדברי החברה) משמשת רק כמתווכת בין השליחים לבין הפלטפורמה לבין הלקוחות.

ולכן, לדברי החברה, במודל זה לא קיים כלל פיקוח על הפרילנסרים. כל שליח חופשי לבצע את השירות מתי וכיצד שהוא מעוניין בכך.

נזכיר, כי לפני יותר מחצי שנה, שמעה השופטת אריאלה גילצר-כץ את שני הצדדים: גם את השליחים שביקשו להגיש את התביעה הייצוגית כדי להכיר בהם כשכירים, וגם את השליחים שהתנגדו להכרה בהם כשכירים.

באותה עת הציעה גילצר-כץ לוותר על התביעה הייצוגית ולבנות שני מודלים שיאפשרו לשליחים לבחור האם לפעול כעצמאיים או כשכירים שיש להם יחסי עובד מעסיק עם וולט.

לדבריה, אי אפשר לשלול את העובדה שיש אלמנטים של יחסי עובד מעסיק בין השליחים לבין וולט.

מצד שני, קבעה השופטת, כי זו אכן צורת העסקה שלא הכרנו. לדבריה, "אני לא מכירה עובד במדינת ישראל שיכול להיעלם במשך חודש או חודשיים או שלושה חודשים (מהעבודה).

"יכול להיות", קבעה, "שצריך לזרום עם הקדמה, או אולי להסתכל על זה בהיבט אחר ולרענן את מבחני יחסי העבודה".

כאמור, בימים אלה קיבל בית הדין האיזורי לעבודה את הבקשה לתביעה ייצוגית.

כנס משאבי אנוש בנושא העצמת ההון האנושי

אין תגובות

השאר תגובה