שיתוף

לצפייה בהרצאת הוידאו "איך לבצע שינוי ארגוני" של דני ינאי – לחצו על התמונה למעלה!

"להטמיע שינוי בארגון הוא לא רק דבר קשה ומסובך הוא גם הכרחי. ארגון שרוצה לשרוד, חייב להתמודד ולנהל את השינויים שלו בצורה הטובה ביותר, ולכן היום אדבר על שינוי שקרה במקומות אחרים בעולם, באתיופיה, ואיך ניתן ליישם אותו בארגונים", כך פתח דני ינאי, מרצה וצלם אתנוגרפי, חוקר תרבויות דתות וכו, שעוסק בצילום ובהרצאות, בין השאר לתחום הארגוני עם הרצאה בתחום השינויים הארגוניים, בכנס חשיפת מרצים של HRus.

"לפני שמגיעים להרצאה על אתיופיה נדבר קצת על השינויים בחברות. כי בעצם יש שני סוגי חברות. יש חברות שהן ארגונים ויש חברות society. הם נראים כשני סוגים שונים לחלוטין אבל הבסיס דומה.

"כל תרבות גדולה, חייבת, בדיוק כמו ארגונים, להתאים עצמה לשינויים. חברות ותרבויות שלא ידעו להתמודד עם השינויים דעכו וקרסו, בדיוק כפי שארגון יקרוס אם לא יוכל להתמודד עם שינויים. המונגולים היו השליטים של העולם והאימפריה שלהם נעלמה והיום זו מדינה קטנה מבחינת ההשפעה העולמית שלה.

"תרבות המאיה שהיתה מהחשובות באמריקה המרכזית, נעלמה. הם היו צריכים ללמוד להתמודד עם סביבה משתנה, עם שינויים פוליטיים, שינויים צבאיים, דמוקרטים, כלכליים וכו.

"יש אינספור חברות שהן ארגונים שקרסו באותה מידה בדיוק. נוקיה למשל, היתה עד לפני כעשור חברת הסלולר המובילה בעולם, אבל היא לא ידעה להתמודד עם השינויים שהתבקשו בשוק.

ארגון שלא יהיה עם האצבע על הדופק כל הזמן, וינהל את השינויים שלו בצורה הנכונה, לא יוכל לשרוד.

"אני לוקח אתכם היום לאתיופיה. יש שם שבטים שחיים במוסכמות חברתיות שנראות לנו מאוד שונות כל מיני מנהגים מוזרים. ולמרות זאת אנחנו יכולים ללמוד מהם על ביצוע שינויים בארגון.

"בדרום אתיופיה ביזור ספר מרוחק קיים עמק נהר האומו, בני השבטים שחיים בעמק מאמינים באמונה תפלה: קללת המינגי. הם מאמינים שאם הקללה דבקה באחד הילדים שלהם, כל הכפר עלול לסבול ממגיפות רעב ומחלות.

"איך נדבקים: כל תינוק שנולד לאחד מבני השבטים הללו, שאחרי כמה חודשים בוקעות לו השיניים העליונות לפני התחתונות סימן שהוא מקולל.

"מינגי-בנות אלה כל אותן נשים צעירות או נערות שנכנסו להיריון מחוץ לנישואים, וזה קורה שם במקומות הללו, תינוק שנולד מחוץ לנישואים הוא אוטומטית מקולל.

"מינגי-נשים הן אימהות נשואות שבני השבט הזקנים לא ברכו בזמן את הנישואים שלהן, או לידת עכוז, תאומים וכו, כל אלה הם קללה.

"מה עושים עם ילד מקולל? חייבים להרוג אותו. אם לא יהרגו אותו הוא ידביק את כולם, ירעיל את אדמת הכפר ויהיה אסון נוראי. הם חיים בפחד ובמאות השנים האחרונות כל שנה מוצאים להורג מאות תינוקות.

"יום אחד קם בחור בשם לאלה לבוקו, בן המקום שלמד בגר והשכיל, ויכול היה למצוא לעצמו עבודה יותר משתלמת מחוץ לכפר. כשהוא היה ילד יום אחד נודע לו על קיומה של קללת המינגי. נודע לו שהיו לו שתי אחיות שהוצאו להורג לפני שהוא נולד, בגלל הקללה.

"זה זעזע אותו הוא החליט שיום אחד הוא חייב לעשות שינוי. השינוי הזה הוא שינוי חברתי תרבותי. הדרך בה הוא עשה זאת היא דרך שתוכלו ליישם בארגונים.

"לשינוי יכול להיות מגוון גדול של רגשות. חיובים ושליליים. עם הרגשות החיוביים אין לנו בעיה להתמודד. אבל עם רגשות שליליים ורגשות שהם לא חיוביים ולא שליליים כמו אדישות, קשה להתמודד והם פוגעים בסיכוי להצליח. חשדנות, חשש ופחד. פחד זה האויב הגדול ביותר ויוצר חסמים.

"רשות שליליים עלולים לעכב את הצלחת השינוי ועם זה צריך להתמודד. הפחד מאסונות מרעב ממחלות משינוי אם נפסיק להרוג את הילדים הללו מי יודע מה יקרה כולנו נהיה מקוללים.

"בשלב הראשון לאלה התחתן ויחד עם אשתו הם החליטו להציל את הילדים. הם החלו בדוגמה אישית. הוא ואשתו מתחילים לאמץ ילדים. הם פונים להורים של הילדים שעומדים להרוג את הילדים שלהם (ההורים לא רוצים להרוג את התינוקות שלהם). והם אומרים להם: אנחנו נגדל את התינוקות שלכם.

"לאחר שאימצו ששה תינוקות הם קורסים כלכלית. זו היתה פעולה ראשונה נואשת, אבל היא לא כללה התמודדות עם הפחד. בשלב הבא הוא פוגש את ג'ון רוד, צלם אמריקאי שביים את הסרט הדוקומנטרי על השבט.

"הוא מספר לו על היוזמה וג'ון מתלהב מהרעיון להציל את הילדים. הוא נוסע לארה"ב, מקים עמותה ומגייס תרומות. בכסף הם מקימים מעין בית יתומים, ומגדלים את הילדים הרחק מהשבט ומהסכנה. הם מצליחים להציל 50 ילדים ולתת להם השכלה.

"יום אחד לאלה מחליט להביא אל הכפר את הילדים שכבר גדלו, כדי להראות לזקני הכפר שלא קרה להם שום דבר. אלא שבינתיים יש בצורת והוא חושש שיאשימו את הילדים בבצורת. לכן הם אוספים עוד כסף ומארגנים ציוד להולכת מים. ואז הוא מגיע עם הילדים לכפר ומראה להם שהילדים בסדר גמור.

"הזקנים מזועזעים. ההורים מאוד שמחים אבל הזקנים אומרים שאם הוא לא מסתלק הם הורגים אותו. בשלב הבא הוא מנסה ליצור לחץ חיצוני.

"הוא פונה לממשלה, הצבא מגיע לשבט ומזהיר את זקני השבט שאם יהרגו ילדים הם יישלחו לכלא. התוצאה היא שהם מתחילים להרעיב את התינוקות למוות.

"המצב הזה מראה לו שלחץ חיצוני לא יכול לחולל שינוי, והוא מבין שהוא צריך לחולל שינוי מבפנים. הוא מאתר מנהיגים צעירים מקומיים שהם פתוחים לשינוי ומשכנע אותם שצריך להפסיק את המינגי.

"במשך חודשים הם עושים תהליך של שכנוע. ובסופו של דבר מכנסים את מועצת השבט ומצביעים שמפסיקים להרוג את ילדי המינגי לצורך ניסיון.

"בסופו של דבר הם אכן מחליטים להפסיק את ההרג ומאז הם לא הורגים את ילדי המינגי. באורח נס, יום לאחר הטקס ירד מבול שהפסיק את הבצורת.

"בהרצאה המלאה אנחנו ממחישים בתהליך מסודר איך מיישמים את הלקחים מהשינוי הזה. בשלב ראשון יש למפות מי בעלי העניין, מי הוא כל אחד מהמעורבים ומה העמדה שלו, אילו רגשות יש לו כלפי השינוי וכו'.

"בשלב השני אנחנו צריכים לזהות את החסמים ואת ההתנגדויות, להבין מאיפה הם באים ולנסות להתמודד איתם. לא מתוך התנשאות, אלא מתוך הבנה שלפעמים שינוי מהווה עבור אנשים מהפך של כל מה שהם למדו כל החיים, והם עלולים לחשוש מכך שלא יקלטו במערך החדש.

"צריך להבין את זה ולמצוא דרכים איך להפחית את הפחד. זה תהליך שחייבים לנהל אותו והוא לא קל. אחרי שאנחנו עוברים לשלב הבא, יש למצוא בתוך הארגון או בתוך בעלי העניין את אותם אנשים שהם שגרירי השינוי. מנהיגי השינוי.

"אנשים שיוכלו להוביל מבפנים. אנשים שמכירים את כל ההליך ויוכלו להיות אלא שישפיעו בצורה חיובית, ולרתום את המתנגדים. לא ללכת למתנגדים ולהגיד להם אתם טועים, החוצה.

"אלא לרתום אותם. ללמד אותם את התהליך כפי שלאלה עשה, ולאפשר לתהליך הזה לבוא מבפנים. זה תהליך מאוד מורכב. יש לחפש יחד עם המתנגדים את הפתרונות. וכאשר זה מגיע מהם הם מרגישים חלק. כשזה בא מבחוץ הם מרגישים אנטי".

להזמנת ההרצאה המלאה ולקבלת פרטים נוספים יתן לפנות אל דני ינאי 054-6249394 israelpics@gmail.com  

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה