על מי חלה החובה לשלם את עלות ציוד העבודה של העובד

האם מנהל הארגון יכול לדרוש מעובד לשלם עבור ציוד עבודה חיוני, בין אם ישירות ובין אם באמצעות ניכוי משכורת:

סוגייה זו נוגעת לעקרונות יסוד של דיני עבודה בישראל ובמדינות מערביות רבות. באופן כללי, החוקים בשני התחומים נוטים להטיל את נטל אספקת הכלים הדרושים לעבודה, על המעסיק.

הפרספקטיבה הישראלית – חובת המעסיק:

בישראל, אבן יסוד במשפט העבודה היא העיקרון שעובד חייב לקבל לפחות את שכר המינימום עבור עבודתו.

כל ניכוי שמפחית את שכרו הסופי של העובד אל מתחת למינימום החוקי, הזה הוא בדרך כלל בלתי חוקי.

המעסיק נדרש אמנם לבצע ניכויים חובה, לרבות מס הכנסה ותשלומי ביטוח לאומי, וניכויים חוזיים מסוימים, למשל עבור הפקדות לפנסיה, אבל ניכוי עבור עלות ציוד עבודה חיוני הוא בעייתי ביותר.

לדוגמה, דרישה לניכוי עבור מחשב נייד ארגוני תיחשב ככל הנראה כניכוי בלתי חוקי של שכר על פי החוק הישראלי, במיוחד אם העובד נדרש להשתמש בציוד לעבודתו.

האחריות החוקית לספק את הכלים הדרושים וסביבת עבודה בטוחה מוטלת בדרך כלל על המעסיק.

במקרה של ציוד המשרת מטרה כפולה, כגון טלפון נייד המשמש הן לשיחות עבודה והן לשיחות פרטיות, בדרך כלל מצופה מהמעסיק לכסות את העלויות הקשורות לעבודה.

בעוד שנוסחאות הקצאה ספציפיות (כמו חלוקה של שני שלישים מעבודה ושליש פרטי) עשויות לשמש לצורכי מס או בהסכמים פנימיים, המפתח הוא שהעובד לא יישא בעלות הוצאה שנגרמה לטובת המעסיק.

כל ניכוי מוסכם עבור החלק הפרטי חייב להיות בהסכמתו הברורה בכתב של העובד ואינו יכול להפחית את השכר מתחת לשכר המינימום.

 השוואה למדינות המערב:

במדינות המערב, ובמיוחד באירופה, העיקרון לרוב מפורש יותר: המעסיק חייב לספק בדרך כלל את כל ציוד העבודה הרלוונטי וההכרחי ולשאת בעלויות הנלוות.

חובת מעסיק מפורשת: חוקים במדינות כמו גרמניה וצרפת מכילים לעתים קרובות הוראות ברורות הקובעות כי המעסיק חייב לספק לעובד את החומרים הדרושים לביצוע העבודה.

פיצוי עבור ציוד אישי: אם עובד משתמש בציוד שלו (למשל, מחשב נייד או טלפון אישי) על פי הסכם, המעסיק מחויב בדרך כלל מבחינה חוקית לספק "פיצוי סביר" או החזר חד פעמי עבור ההוצאות שנגרמו, כגון בלאי, חשמל ותקשורת.

בתי משפט במדינות כמו גרמניה הבהירו כי פיצוי זה חייב להיות הולם ולאפשר לעובד לנצל בחופשיות את התשלום.

מניעת העברת הוצאות: המגמה הכללית היא למנוע מהמעסיק להעביר את עלויות התפעול שלו לעובד.

כמו בישראל, כל ניכוי או דרישה מהעובד לרכוש כלים חיוניים ייתקל באתגרים משפטיים משמעותיים.

בשורה התחתונה, עבור ציוד עבודה שהינו חיוני לביצוע העבודה (כגון מחשב נייד נדרש),  חוקי העבודה הישראליים וגם חוקי העבודה המערביים הכלליים, מצביעים בתוקף על כך שהעלות היא באחריות המעסיק.

ניכוי עלות פריטים כאלה משכרו של עובד צפוי להיחשב כבלתי חוקי, מה שמפר את שכר המינימום ואת חובת הליבה של המעסיק לספק את אמצעי העבודה.

עבור פריטים דו-שימושיים כמו טלפון נייד, המעסיק חייב לכסות את חלק ההוצאה הקשור לעבודה.