שיתוף

עובדת בכירה שעבדה שמונה שנים בחברה מסויימת זומנה לשימוע בעל פה ולא בכתב. השימוע התקיים מחרת היו בו קיבלה את ההודעה, וביום שלאחר מכן היא כבר פוטרה.

תחילה הועסקה העובדת בתפקיד מנהלת בדרג ביניים ולאחר מכן קודמה לתפקיד סמנכ"לית ומנהלת אחת החטיבות בחברה.

העובדת הגישה תביעה לפיצויים ותבעה את החברה בגין הליך פיטורים לא חוקי, ובנוסף תבעה תשלום עבור שעות נוספות. לטענתה, מגיע לה פיצוי עבור 551 שעות נוספות שבהן עבדה במשך כמעט שלוש שנים.

המעסיק טען, כי תפקידה של העובדת היה בכיר ומשרתה היתה משרת אמון, ולכן היא אינה זכאית לקבל תשלום עבור שעות נוספות. פרט לכך, היא קיבלה בונוסים ותוספות כך שזכויותיה לא קופחו.

על פי הפסיקה, חוק שעות עבודה ומנוחה שבו מפורטות ההוראות בנוגע לתשלום עבור שעות נוספות, אינו חל על עובדים בתפקידי אמון או בתפקידי הנהלה בכירים.

במקרה הנוכחי העובדת הועסקה כסמנכ"לית, כלומר בתפקיד בכיר, והיתה כפופה ישירות למנכ"ל. יתרה מזאת, בחוזה ההעסקה שלה נאמר במפורש כי תפקידה דורש סמכויות רבות ואמון אישי, ולכן לא יחולו עליו שעות נוספות, שכן השכר כבר כולל בתוכו שעות נוספות.

לאור כל זאת, פסק בית הדין לעבודה כי לעובדת לא מגיע לקבל פיצוי עבור שעות נוספות, משום שהיא עבדה במשרת אמון (סמנכ"לית) במתכונת גלובלית.

בנוגע להליך הפיטורים טענה העובדת כי נושא פיטוריה היה ידוע לשאר העובדים עוד לפני שנמסר לה, וכי הליך השימוע שהתבצע לפני הפיטורים היה ריק מתוכן מכיוון שההחלטה על הפיטורים התקבלה כבר קודם כן.

המעסיק טען, כי ההחלטה על הפיטורים התקבלה בשל ירידה בביצועיה וכי הליך הפיטורים עצמו נעשה באופן מסודר ולפי החוק.

אלא שבית הדין לעבודה פסק כי הליך הפיטורים לא היה חוקי, בפרט בשל הליך השימוע שלא בוצע כדין. ראשית, היא זומנה לשיחת שימוע בעל פה ולא בכתב.

בית הדין לעבודה קבע, כי זימון לשימוע שמוגש בכתב וכולל את הסיבות לשקילת הפיטורים, מאפשר לעובד להיערך לקראת השימוע ולהציג את טענותיו.

שנית, השימוע התקיים למחרת היום בו קיבלה את הזימון (בלי לתת לה זמן להיערך לקראת השימוע). ושלישית, היא פוטרה ביום שלאחר השימוע.

זאת ועוד, משיחת הזימון שהוקלטה על ידי המנכ"ל, ניתן היה להבין כי ההחלטה לגבי הפיטורים למעשה כבר התקבלה, ולא מדובר בהחלטה שעוד נשקלת וצפויה להתקבל רק לאחר שמיעת טענותיה של העובדת במסגרת השימוע.

גם העובדה שהשימוע התקיים יום לאחר הזימון, וכן העובדה שמכתב הפיטורים נשלח לעובדת יום לאחר השימוע, מהווה פגם בהליך הפיטורים, קבע בית הדין לעבודה.

יתרה מכך, במהלך השימוע עצמו לא קיבלה העובדת הזדמנות אמיתית לומר את טענותיה. למעשה, המנכ"ל הסביר לה כבר בתחילת ההליך, כי החליט לבצע קיצוצים ולכן הוא מפטר אותה.

השופט הבהיר כי כך מתבטא אדם שכבר החליט על הפיטורים, ולא מי ששוקל לפטר את אחד מעובדיו.

לאור כל זאת קבע בית הדין, כי ניתן להבין מכך שההחלטה על הפיטורים כבר התקבלה עוד בטרם התקיים השימוע, וכי לא ניתנה לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

עוד פסק בית הדין לעבודה כי המעסיק צריך לשלם לעובדת פיצויים עבור אי הפרשות לפנסיה בתקופות שבהן היא שהתה בחופשת לידה, בסכום של 6,000 שקלים.

הפיצויים עבור הליך הפיטורין שלא התבצע כדין נקבעו על סכום של 40 אלף שקלים. בנוסף על כך חוייב המעסיק בתשלום הוצאות משפט בסכום של 10,000 אלפים שקלים, וכאמור, 6,000 שקלים בשל אי הפרשות לקרן הפנסיה בעת היותה בחופשת לידה.

אין תגובות

השאר תגובה