אחד האיומים השקטים והגדולים ביותר על הפרודוקטיביות והבריאות המנטלית של העובדים כיום הוא עומס קוגניטיבי סמוי על עובדים והצורך ב'דיאטה' דיגיטלית.
בשונה מהשחיקה הפיזית המסורתית, כאן מדובר בשחיקה נוירולוגית של ממש.
כשבוחנים שחיקת עובדים, הנטייה הטבעית היא לספור שעות עבודה או למדוד את נפח המשימות.
אלא שבעידן המחובר, האיום הממשי על בריאותם המנטלית של העובדים אינו נובע רק מכמות העבודה, אלא מהפיצול הדיגיטלי הבלתי פוסק.
עובד ממוצע כיום מוצף בו-זמנית בהודעות Slack או Teams, קבוצות ווטסאפ ארגוניות, אימיילים דחופים ומערכות לניהול משימות.
הצפת המידע הזו מייצרת הקפצה קוגניטיבית בלתי פוסקת, שהופכת את יום העבודה לרצף של הפרעות קשב כרוניות.
ממחקר רחב היקף של חברת המחקר גרטנר עולה, כי עובד ממוצע מחליף אפליקציות או מסכים קרוב ל-30 פעמים בשעה במהלך יום העבודה.
הנתון הזה נמצא במתאם גבוה עם מחקר עומק של חברת מקינזי, ממנו עולה, כי עובדי ידע משקיעים כ-28% מזמנם השבועי רק בקריאת אימיילים והודעות מיידיות.
המשמעות היא שכמעט שליש מיום העבודה מתבזבז על עבודה סביב העבודה, במקום על קידום משימות ליבה.
למחיר הפרודוקטיבי הזה יש השלכות ביולוגיות ונפשיות קשות. ממחקרים נוירולוגיים עולה, כי מעבר תכוף בין משימות וקבלת התראות, דוחף את המוח למצב קבוע של 'הילחם או ברח', מה שמוביל לעלייה מובהקת ברמות הקורטיזול (הורמון הלחץ).
ממחקר של חברת הייעוץ דלויט בתחום הרווחה הנפשית עולה, כי כ-63% מהעובדים מדווחים כי הצפת ערוצי התקשורת הדיגיטליים בארגון פוגעת ישירות ביכולת הריכוז שלהם.
עוד עולה מהמחקר, כי הצפת ערוצי התקשורת בארגון מייצרת אצל מבוגרים תופעה של הפרעת קשב נרכשת. מדובר בקושי ממשי לשמור על מיקוד לאורך זמן, גם כאשר הסביבה שקטה.
על הרקע הזה, הטבת הרווחה האמיתית של העידן הנוכחי אינה עוד קורס מיינדפולנס, אלא החלת דיאטה דיגיטלית ארגונית ממוסדת.
חוקרים של חברת המחקר גאלופ מדגישים במחקריהם על מעורבות עובדים, כי ארגונים המיישמים מדיניות ברורה של זכות הניתוק מהעבודה, רואים ירידה של כ-31% בשיעורי השחיקה המדווחים.
עם זאת, המודל המודרני של זכות הניתוק ממשימות העבודה חייב להתרחב אל תוך שעות העבודה עצמן, ולא רק אחריהן.
להלן 2 פרקטיקות מפתח שעל מנהל משאבי האנוש להוביל כדי ליצור שינוי אמיתי:
1 עיגון שעות עבודה עמוקה:
יש להגדיר חלונות זמן קבועים בלוח השנה הארגוני (למשל, בכל יום בין 10:00 ל-12:00) שבהם חל איסור מוחלט על קביעת פגישות או שליחת הודעות, במטרה לאפשר למוח לייצר ריכוז עמוק ואיכותי.
2 צמצום ואיחוד פלטפורמות:
יש להגדיר חוקים נוקשים לגבי תפקידה של כל מערכת ולמנוע כפל התראות.
כאשר ארגון לוקח אחריות על הקיבולת המנטלית של עובדיו ומגן עליה מפני פולשנות טכנולוגית, הוא משפר בכך את בריאותם הנפשית, ובה בעת גם מחזיר לעצמו את המשאב היקר ביותר בעולם העבודה המודרני: את היכולת של העובדים שלו לחשוב.
