אחת הדילמות שמעסיקות מנהלי משאבי אנוש רבים היא האם להעדיף כישורים ומיומנויות על פני עבודה בצוות או להיפך.
נניח שיש מועמד מאוד מיומן ומוכשר, שהגיע לשלבים האחרונים בהליך הגיוס, ומתברר שהוא לא מעוניין ולא מסוגל לעבוד בצוות אלא רק כאינדיבידואליסט.
מצד שני, היכולות, הכישורים והמיומנויות שלו נדרשים מאוד לארגון, ופרט לעובדה שהוא לא יכול לעבוד בצוות, הוא מתאים בצורה מושלמת לחברה.
האם לגייס אותו, או האם להעדיף על פניו מועמד אחר שעובד היטב בצוות, למרות שהוא פחות מיומן ופחות מוכשר מהמועמד הראשון.
הפיתוי לגייס מועמד מיומן ביותר שיכול לשפר משמעותית את יכולות הארגון, הוא חזק.
מנגד, יש לקחת בחשבון שהעדפה נחרצת של עובד לעבוד לבד, וחוסר יכולתו לעבוד בצוות, מציבים מכשול משמעותי.
בשנים האחרונות יש חשיבות הולכת וגוברת לשיתוף פעולה בין עובדים, שיתוף ידע ופתרון בעיות קולקטיבי תוך סיעור מוחות.
בתוך הצוות יש לעתים קרובות נקודות מבט ומיומנויות מגוונות, מה שמעודד חדשנות, יצירתיות ומחזק את חוסנו של הארגון.
מועמד שמתנגד באופן פעיל לעבודה בצוות, או שאינו יכול לתפקד בתוך מבנה כזה, עלול לשבש את הדינמיקה של הצוות, להפריע לתקשורת ובסופו של דבר לפגוע בפרודוקטיביות הכוללת.
מצד שני, מועמד שמשגשג בסביבת צוות, אף שיתכן שיש לו מערך מיומנויות שהוא מעט פחות מהנדרש, מציע סט שונה של יתרונות.
רוח שיתוף הפעולה של עובדים שעובדים היטב בצוות, יכולה לטפח סביבת עבודה חיובית ומגובשת.
סביר להניח שעובד כזה יתרום לזרימות עבודה חלקות יותר, העברת ידע טובה יותר וגישה מאוחדת יותר לפרויקטים.
נכונותם של עובדים לשתף עמיתים ולתמוך בהם יכולה להעלות את ביצועי הצוות כולו.
ההחלטה בין השניים צריכה להסתמך על הערכה מדוקדקת של הצרכים וסדרי העדיפויות הספציפיים של הארגון.
יש לבחון, האם כישוריו של המועמד האינדיבידואלי כה קריטיים וייחודיים עד שהם עולים על החסרונות הפוטנציאליים של חוסר היכולת שלו לשתף פעולה, והאם התפקיד הוא תפקיד שבו עבודה עצמאית אפשרית ותרומתו של העובד יכולה להיות משולבת ביעילות ללא אינטראקציה משמעותית עם הצוות.
אם התשובה לשאלות אלו היא 'כן' באופן חד משמעי, ואם הארגון יכול ליצור מבנה שמתאים לסגנון העבודה של עובד אינדיבידואלי כזה בלי להשפיע לרעה על ביצועי הצוות, אזי גיוס עובדים כאלה יכול להיות אופציה בת קיימא.
עם זאת, אם התפקיד דורש עבודת צוות, אינטראקציה תכופה ואחריות משותפת, הרי שבחירת מועמד מכוון צוות, גם אם הכישורים האישיים הם מעט פחות יוצאי דופן, עשויה להיות החלטה נבונה יותר לטווח ארוך.
צוות מגובש ומתפקד היטב, גם אם לעובדים החברים בו יש פחות מיומנויות מהמצב האידאלי, יכול לעתים קרובות להצליח יותר מצוות ששיש בו חבר מיומן מאוד אבל שאינו משתף פעולה.
בסופו של דבר, הארגון חייב לשקול את הרווחים המיידיים של כישרון אישי יוצא דופן מול העלויות הפוטנציאליות לטווח ארוך ללכידות הצוות ולתרבות הארגונית הכוללת.
הערכה יסודית של דרישות התפקיד, הדינמיקה הקיימת בצוות וערכי הארגון, הינה קריטית בקבלת החלטת גיוס קריטית זו.
כך שלמעשה אין תשובה שהיא נכונה בכל המקרים. הבחירה האופטימלית תהיה תלויה בהקשר הייחודי של הסיטואציה.
