שיתוף

דמי הבראה הם תשלום שהמעסיק חייב לשלם לכל עובד שמועסק במשך שנה או יותר, וסכום התשלום נקבע ביחס ישר לותק של העובד באותו מקום עבודה. הזכות לקבל תשלום 'דמי הבראה' היא אחת מזכויות המגן הנמצאות בבסיס תנאי ההעסקה. המשמעות של דמי הבראה היא סכום כסף ידוע מראש שהעובד זכאי לקבל מהמעסיק כהשתתפות בהוצאות ההבראה והנופש של העובד.

בעוד שבעבר היתה זכות זו כרוכה בהוכחה כי העובד אכן שהה בבית הבראה או השתתף בצורת נופש אחרת כלשהי כתנאי לתשלום דמי ההבראה, הרי שכיום אין קשר בין הדברים וכל עובד שכאמור, עבד במקום העבודה לפחות שנה אחת ברציפות, זכאי לקבל דמי הבראה.

לא להקדים את התשלום ולא לפטר את העובד

בתי-הדין לעבודה נוטים לפרש מועדים שנקבעו בחוק ולא רואים בעין יפה מועד זכאות שהוזז לאחור אפילו ביום אחד. מצד שני, בית הדין לעבודה גם לא רואה בעין יפה פיטורי עובד לפני תום שנה מתחילת העסקתו רק כדי להתחמק מתשלום זכויותיו שאחת מהן היא דמי הבראה.

מעסיק שמפטר עובד במועד הקרוב למועד תום שנת עבודה ראשונה אצל המעסיק, במטרה להתחמק מתשלום פיצויי פיטורין ודמי הבראה, צריך לצפות שבית הדין יחייב אותו לשלם את דמי ההבראה (ופיצויי הפיטורים) אף על פי שלא חלפה שנה שלמה מתחילת העסקתו. הסיבה לכך נעוצה בסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים ועקרון תום הלב.

מועד אחיד לכל החברה או פיצול

יש ארגונים הנוהגים להעניק את דמי ההבראה לכל העובדים בתאריך מסוים. אם מועד תום שנת העבודה הראשונה חל לפני מועד הענקת דמי ההבראה, הרי שהעובד יהא זכאי לקבל במועד המקובל במקום העבודה, תשלום דמי הבראה רטרואקטיבי הכולל את כל הסכום עבור שנת העבודה הראשונה פלוס החלק היחסי עבור עבודתו בשנת עבודתו השנייה.

לעומתם, יש ארגונים שמעדיפים לפצל את התשלום, והדבר הינו מקובל על בתי הדין לעבודה ובהתאם לחוק. לכן, אין זה מן הנמנע שארגונים יפצלו את תשלום דמי ההבראה באופן שהעובדים יקבלו את החלק היחסי כל חודש או אחת לרבעון וכד. בכל מקרה, על דמי ההבראה להיות מופרדים בתלשו השכר, מהמשכורת עצמה.

סכום דמי ההבראה עבור כל יום הוא סכום קבוע מראש. מה שמשתנה הוא מספר ימי ההבראה שהעובד זכאי להם בהתאם לוותק.

מספר הימים להם זכאים העובדים במגזר הפרטי:

בשנה הראשונה לעבודה: חמישה ימים.

בשנה השנייה ובשנה השלישית: ששה ימים.

בשנה הרביעית עד השנה העשירית לעבודה באותו ארגון: שבעה ימים בשנה.

מספר ימי ההבראה להם זכאים העובדים במגזר הציבורי:

בשלוש השנים הראשונות לעבודה: שבעה ימים בשנה.

בשנה רביעית עד השנה ה-10: תשעה ימי הבראה בשנה.

הזכות לקבל דמי הבראה אינה שמורה רק לעובדים שעובדים במשרה מלאה. גם עובד המועסקים במשרה חלקית זכאים לתשלום דמי הבראה. עובדים אלה (במשרה חלקית) זכאים לתשלום דמי הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה.

את חלקיות המשרה מחשבים כחלוקה של מספר השעות שהעובד עובד בחודש, במספר השעות של משרה מלאה באותו ארגון. בכל ארגון נהוג לקבוע מהי משרה מלאה, כלומר מהו משפר השעות השבועיות במשרה מלאה, ועל פי זה מחשבים את חלקיות המשרה.

עם זאת, ניתן לסכם בחוזה ההעסקה כי העובד יקבל את מלוא דמי ההבראה, כמו עובד במשרה מלאה. במקומות עבודה בהם יש נוהג להעניק דמי הבראה מלאים לעובדים במשרה חלקית, נוהג זה מספיק כדי לקבל את דמי ההבראה המלאים גם כאשר הדבר לא מצויין במפורש בחוזה ההעסקה. חשוב לציין כי שעות נוספות לא נחשבות לצורך חישוב דמי הבראה.

אירוע סוף שנה למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה