שיתוף

איילה (שם בדוי) פוטרה מעבודתה לאחר שעבדה בארגון כמעט תשע שנים. כנהוג לגבי ביטוחים פנסיונים, עם קובי חתןפיטוריה היא קיבלה לידיה את הבעלות על ביטוח המנהלים שלה.

אלא שרק אז, כאשר הביטוח היה בבעלותה, היא החלה לגלות עניין בהפקדות בקופה ובחנה את ההפקדות שבוצעו לקופת הפנסיה שלה במהלך שנות עבודה בארגון. המסמכים פרטו את כל ההפקדות מיומה הראשון בעבודה בארגון ספציפי זה.

כאשר חיפשה את מועד תחילת ההפקדות היא גילתה להפתעתה כי הארגון, שהיא סמכה עליו בעיניים עצומות, הפקיד עבורה כספים רק החל בחודש העשירי לעבודתה בארגון. וזאת למרות שבהסכם העבודה שלה סוכם כי הארגון יפריש עבורה לקרן פנסיה החל מהחודש השלישי לעבודתה בו.

אין ספק שהארגון הפר את החוזה עימה, אלא שבינתיים, כאמור, חלפו תשע שנים מיום תחילת עבודתה בארגון.

נשאלת השאלה האם היא יכולה בכל זאת לתבוע את הארגון?

"על פי החוק חלה התיישנות לאחר שבע שנים", מסביר עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה. "עובדים יכולים לתבוע בגין חוסרים בהפקדות לפנסיה רק עד שבע שנים אחורה".

אם כך, האם זה אבוד? האם אין כל דרך לתבוע את הארגון בגין הפרת החוזה?

"הדרך היחידה שעומדת בפני עובד שמצא עצמו במצב כזה בנושאי תביעה בבית הדין לעבודה, היא לנסות להוכיח בבית הדין שהוא לא יכול היה לדעת מה הופקד ומתי. אבל ההמלצה לעובדים היא להיות במעקב מתמיד ולוודא שההפקדות מבוצעות כסדרן".

בכתבה: 'לא מוותרים – ברוב המקרים ביה"ד לא יתן תוקף לכתב ויתור של עובד שפוטר' ציין עו"ד חתן, כי 'כאשר לעובד שולמו סכומים לפנים משורת הדין (מעבר לקבוע בחוק), והתשלום שלהם בלבד הוא זה שהותנה בכתב הוויתור, יכול להיות תוקף לכתב הוויתור'.

עו"ד חתן, האם הרווחים שנצברים בפנסיה לאורך השנים (כלומר מעבר לסכומים שהופקדו בפועל) שייכים לעובד או למעסיק? כלומר האם המעסיק יכול למשוך אותם בעת שהוא מעביר את קרן הפנסיה לעובד, ולהותיר בקרן רק את הכספים המקוריים שהופקדו, ללא הרווחים, והאם כתוצאה מכך, כאשר המעסיק מותיר את הכספים בקרן, יכולים כספים אלה להחשב לסכומים ששולמו לפנים משורת הדין?

"הרווחים שנצברים בקרן הפנסיה שייכים לעובד. המעסיק לא יכול למשוך אותם בעת סיום ההעסקה ושחרור הכספים לטובת העובד. מאחר שרווחים אלו שייכים לעובד, אלו אינם סכומים שהעובד קיבל לפנים משורת הדין".

לסיכום נדגיש, כי ארגונים שחשוב להם לשמור על מותג מעסיק איכותי, חייבים להיות על היד על הדופק בכל הקשור להפקדות שהם מבצעים לקופות הפנסיה ולקרנות ההשתלמות.

שכן, גם ללא תביעה בבית הדין, העובדים בסופו של דבר כמעט תמיד מגלים טעויות בהפקדות. בין אם שלא הופקדו עבורם כל הסכומים הנדרשים לאור כל השנים, או שהחלוקה בין הגמלה, אבדן כושר העבודה והפיצויים, בוצעה שלא על פי חוק באופן שהוא לרעת העובד ולטובת המעסיק.

עובדים שמגלים טעויות מסוג זה מזדרזים לפרסם זאת ברשתות החברתיות. התוצאה היא פגיעה חמורה במותג המעסיק.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה