שיתוף

"בכל מקום בעולם, בעיקר בעולם המערבי אנחנו נועלים נעליים. הדרך שבה הגברים שבחברה החרדית נועלים את נעליהם היא: קודם הם נועלים את נעל ימין ולא שורכים אותה, לאחר מכן נועלים את נעל שמאל ושורכים אותה, ואז חוזרים לנעל ימין ושורכים אותה. לכל ריטואל יש השפעה כלשהי בעולמות העליונים.

"בחברה המוסלמית, אוכלים אך ורק ביד ימין כי במקורות כתוב שמי שאוכל ביד שמאל הוא מהשטן", כך פתחה אורנה שני, אנתרופולוגית וחוקרת תרבות, את הרצאתה בנושא: תקשורת והקשר להצלחה, בכנס חשיפת מרצים של HRus.

"למה כל זה קשור לארגונים או לעיריות ומועצות מקומיות? כי את ה'איך' הזה אני מספרת דרך תרבויות חברתיות שאפשר לגזור לתרבות הארגונית שלכם.

"למה קהילה חרדית נועלת נעלים בצורה מסוימת, ולמה המוסלמים אוכלים בצורה מסויימת הייחודית להם? התשובה היא פשוטה: אנשים רוצים להיות שייכים. וכדי להיות שייך אתה חייב לפעול על פי הקודים התרבותיים. מי שלא עושה את אותם ריטואלים – מודר.

"זה נכון לכל קהילה. למשל הטבעונים. אם אדם מחליט להיות טבעוני אבל אינו פועל לפי כללי הטבעונות הוא ימודר מהקהילה הטבעונית".

נקודה נוספת עליה מדברת שני היא מידת הזהות בין מקצועו של אדם (עיסוקו המקצועי) לבין המהות האישית שלו,  חלומותיו, רצונותיו, שאיפותיו.

לדבריה, "שואלים ילדים מה תרצה להיות כשתהיה גדול. [בשאלה הזאת] אין הבחנה בין ה'אני' ל'מקצוע שלי'. כך יוצא מצב כשפוגשים אנשים חדשים, תוך כמה דקות שואלים במה את עוסקת.

"כי אנשים יוצרים את ההשלמה, את ההרמוניה לבין התכונות שלי כאדם לבין המקצוע שלי. גם ארגונים נוהגים להשתמש בזהות הזאת.

"ארגונים יוצרים [אצל עובדיהם] מוטיבציות באמצעות ההבנה, שכאשר אנחנו מרגישים שייכים, גם נפעל בצורה הרבה יותר הרמונית. מאפשרים לנו להיות חלק [מהארגון] באמצעות מסע משותף שהם יוצרים אצלנו.

"לדוגמה בעיריות: אם מגיע מנכ"ל העירייה ואומר שתוך חצי שנה רוצים לגבות כמיליון שקל מהתושבים, האם זה הופך אתכם למסע? האם זה יוצר אנרגיות משותפות? האם אנחנו מרגישים שאלה ערכים משותפים שלנו? לא. זה לא אומר לנו כלום.

"אבל אם [לעומת זאת] ההנהלה תגיד: אנחנו צריכים לחסוך מיליון שקל לשנה הקרובה כדי לבנות בית תמחוי. האם זה יגרום לכם לפעול טוב יותר? כן. ברור. כי אנחנו רוצים שהערכים שלנו יהיו הולמים לערכים שיוצר הארגון או העירייה.

"יש סיפור נחמד על רב זקן שעולה לירושלים. ובעלותו לירושלים הוא רואה בדרכו שני אנשים שלכל אחד מהם יש מריצה מלאה חצץ ואבנים והם מעלים את המריצה במעלה ההר.

"הוא הולך לאחד ושואל אותו מה אתה עושה? האדם משיב: אתה לא רואה? אני לוקח את המריצה מלאה אבנים והלוך איתה לראש ההר.

"הרב אומר: אוקי. [לאחר מכן] הוא רץ קצת קדימה למקום בו האדם הראשון [עם המריצה מלאת האבנים] מתקדם מהר יותר ושואל אותו: מה אתה עושה?. האדם עונה: רבי, איזו שאלה זאת. אני הולך לבנות את בית המקדש.

"כאשר אנחנו יודעים [מה מטרת המטלות שלנו] אנחנו הופכים שותפים למסע. הסבירות שהמוטיבציה תהיה גדולה יותר [במצב זה] היא עצומה.

"ובמקום הזה, כאשר העיריות או המועצות או הארגונים דואגים לכך שאנחנו נהיה שותפים למסע שלהם, אז אנחנו דואגים בעצם להשלים, או להיות כמה שיותר תואמים, לא רק לאנרגיות אבל גם לערכים האישיים שלנו.

"הארגונים היום כבר מזמן הפסיקו להיות מנהלה והיררכיה. היום הארגונים הם פלטפורמה לשיתוף פעולה נכון, ולמיקסום האדם שעובד בהם.

"כאשר אדם עובד בצורה שהיא הולמת את הערכים שלו כי כך הנחו אותו, אז כאילו הוא כמו עוד זרוע של הארגון, [כאשר] אנחנו באים ואומרים חבר'ה איפה אתם עובדים? 'אני עובד ברפאל'. אני בונה את בטחון ישראל. את כיפת ברזל'.

"זה לא שונה [גם כאשר] כל מה שאני עושה זה מבריג בורג קטן במכונה ענקית. אני לא מרגיש אותו דבר אני רואה את התמונה השלמה.

"כי גייסו אותי כאדם פרטי להגיד זו הזהות שלי. הזהות האישית שלי היא מקבילה לזהות המקצועית שלי. לכן זה מאוד חשוב.

"כאשר הארגון מצליח ליצור את האחווה הזאת ואת תחושת השייכות הזאת, ומבטיח לאדם גיבוי על מה שהוא עושה, האנשים חשים עצמם הרבה יותר טוב. הם אנשים יותר שמחים.

"היה מחקר בהארווארד שבדק האם שמחה מובילה להצלחה או שמא הצלחה מובילה לשמחה. מה יותר חזק.

"תמיד חשנו שאם אנחנו רוצים להגיע לשמחה, עלינו לעבוד קשה יש לנו מטרה. יש לנו יעד. וכאשר נשיג אותו נרגיש שמחים ושביעות רצון.

"אותו מחקר שנעשה בהארוורד אמר להיפך: מה שקורה בפועל זה שהרבה יותר קל לאנשים להגיע לשמחה מאשר להגיע להגשמה.

"כי כמה מאיתנו מגשימים את עצמנו. לא הרבה. לכן, כדי להגיע למצב של שמחה יהיה לנו הרבה יותר קל לעבוד על המקום הזה.

"כאשר אדם שמח, האור שדרכו הוא רואה את העולם הוא חיובי יותר. [ואז] הוא משתף פעולה יותר. כאשר אדם שמח הוא יוצר שיתוף פעולה. הוא יוצר מוטיבציה גדולה יותר. ולכן שמחה היא חשובה להצלחה והרבה יותר מאשר ההיפך".

להזמנת ההרצאה המלאה וקבלת פרטים נוספים: shaniyad9@gmail.com   |   050-7312425

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה