שיתוף

יותר ויותר מעסיקים מעוניינים בשנים האחרונות לשכור פרילנסרים במקום לגייס עובדים שכירים.

אלא שבלא מעט מקרים, בית הדין פוסק כי הפרילנסר הוא למעשה עובד שכיר ומיל על המעסיק לשלם לו תנאים סוציאליים רטרואקטיבית.

הדעה הרווחת בקרב מעסיקים היא כי אם הפרילנסר מקבל את התשלום כנגד חשבונית או קבלה, הרי שהדבר מעיד על כך שהוא אכן קבלן עצמאי.

אלא שגם במקרים אלה של קבלת תשלום כנגד חשבונית, היו מקרים שבהם בית הדין לעבודה פסק כי על אף החשבונית, מדובר בעובד שכיר לכל דבר ועניים.

אם כן, איך ניתן לדעת האם הפרילנסר ששכרתם זה עתה הוא למעשה לא עובד שכיר שידרוש מכם בשלב כלשהו תנאי סוציאליים רטרואקטיבית.

קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה.

על פי הפסיקה, העובדה שההסכם בין הצדדים מכנה את העובד "שכיר" או "עצמאי" אינה העובדה המכרעת וכי היחסים בין הצדדים נקבעים על פי מבחן מהותי ולא צורני.

מכיוון שכך, הרי שגם אם בחוזה הסכים המועסק להגדרתו כקבלן עצמאי ולתשלום באמצעות חשבוניות מס, אין בכך לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות שנקבעו בפסיקה.

התוצאה היא שמעסיקים רבים חוששים מפני מבצ בו הם ישכרו פרילנסר שיוגדר על פי ההסכם בין הצדדים כקבלן עצמאי, אבל לאחר מכן יהיה רשאי לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד, ובמידה ותביעתו תתקבל בהתאם למבחנים הקיימים, הוא יהיה זכאי לכל הזכויות הנגזרות מיחסי עבודה.

חשוב לדעת, כי במקרים שבהם נקבע בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, המעסיק רשאי לקזז את הסכומים העודפים ששילם לעובד כקבלן עצמאי, מתוך הסכומים שעליו לשלם לו בדיעבד כשכיר.

אם כן, מהם המבחנים לקביעת יחסי עובד-מעסיק: ראשית, קיים המבחן המעורב. מבחן זה משלב כמה  מבחנים, שהעיקרי שבהם הוא מבחן ההשתלבות.

מבחן ההשתלבות בודק את מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה: באיזו מידה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק, והאם המשימות שמוטלות על העובד מהוות חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה.

בה בעת, מבחן זה בודק האם העובד אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני. לשם כך נבדק האם העובד נושא בעלויות העסק, ברווח ובהפסד.

בנוסף למבחן ההשתלבות בוחן בית הדין מכלול סממנים רלוונטיים, במטרה לקבוע האם מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק:

1 מבחן הקשר האישי:

מבחן זה בודק האם התחייבותו של העובד או הפרילנסר, והחובה לבצע את העבודה, היא אישית שלו, או שהוא רשאי לשלוח מישהו אחר במקומו לבצעה.

שאלה נוספת במבחן זה היא על מי מוטלת החובה לדאוג למחליף בעת שמבצע העבודה נעדר.

כשעובד נעדר מעבודתו, על המעסיק לדאוג למחליף. כשקבלן עצמאי נעדר, החובה לדאוג למחליף מוטלת עליו.

2 מבחן הפיקוח:

במסגרת יחסי עובד-מעסיק נתון העובד לפיקוחו ולמרותו של המעסיק, ואילו לעוסק עצמאי יש גמישות רבה יותר.

3 מסגרת שעות העבודה:

בדרך כלל עובד מועסק במסגרת קבועה של ימים ושעות עבודה, שבהם מתבצעת העבודה עבור המעסיק בלבד באותו פרק זמן.

4 מקום העבודה:

האם העבודה בוצעה אצל המעסיק או במקום אחר.

5 מי מספק את כלי העבודה:

במסגרת יחסי עובד-מעסיק, המעסיק החוא זה שבדרך כלל מספק את כלי העבודה ואילו העובד מספק את כוח עבודתו. עובד עצמאי מספק בדרך כלל, גם את כלי העבודה ואת אמצעי הייצור.

6 הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה:

הסכמת הצדדים לגבי אופן העסקה מהווה ראיה לכוונת הצדדים, אך אינה קובעת כשלעצמה את מערכת היחסים ביניהם.

גם אם בחוזה העבודה הסכימו הצדדים על יחסי קבלן עצמאי ומזמין שירות, אין בכך לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כל עוד הם מתקיימים על פי אמות המידה שנקבעו.

7 תשלום השכר ואופן הרישום בביטוח הלאומי וברשות המיסים:

צורת התשלום ואופן הרישום בביטוח לאומי וברשות המיסים מהווים סממן נוסף לקביעת המעמד בין הצדדים, אבל זה כשלעצמו לא מהווה קביעת טיב היחסים בין הצדדים.

במילים אחרות, תשלום כנגד חשבונית, או רישום כעצמאי בביטוח הלאומי, אינם סותרים את קיום יחסי העובד מעסיק.

8 משך ההתקשרות ורציפותה:

ככל שההתקשרות ארוכה ורצופה יותר, הנטייה תהיה לראות במערכת היחסים בין הצדדים כיחסי עובד מעסיק.

רישום ליריד משאבי אנוש HRexpo2021

אין תגובות

השאר תגובה