שיתוף

"לפני כמה שנים נאלצתי לעבור ניתוח. הרופאה אמרה לי: 40 דקות ניתוח, ועוד יומיים בבית חולים, ואחרי שבוע אתה חוזר לעבודה בתפוקה מלאה" כך פתח בנימין הלוי גן אור את הרצאתו בכנס חשיפת מרצים של HRus.

"אני מתעורר מהניתוח, מעלי עומדת רופאה מסתכלת עלי ואומרת לי: 'איזה יופי התעוררת'. אני אומר: מה זאת אומרת? לא הייתי אמור להתעורר?

"היא אומרת: בניתוח שלך שכחנו את המדחום בתוך הבטן אבל אל תדאג פתחנו את הבטן הוצאנו את המדחום והניתוח הסתיים בהצלחה מרובה.

"שאלתי:  כמה זמן ישנתי? אמרו הניתוח נמשך 12 שעות אבל אל תדאג עכשיו הכול בסדר עוד שבוע אתה הולך הביתה והכול יהיה מאה אחוז.

"השבוע הזה הופך לשנתיים של יסורים שבמהלכן אני עובר קרוב לתשעה ניתוחים, מהם שנה בצום.

"אני בורח מבית חולים ראשון עובר לבית חולים שני, וגם שם הפרופ' מסביר לי שבריא אני לא אצא. אני מחובר לארבעה נקזים, מקבל אינפוזיה ורידית.

"בורח מבית החולים הזה ועובר לשלישי, שם אני עובר את הניתוח התשיעי. נכון להיום אין לי קיבה, אין לי ושט, כרתו חצי סרעפת.

"מאז, בשמונה השנים האחרונות אני ישן בישיבה, מקיא כעמט כל מה שאני אוכל ואני מאה אחוז נכה.

"קורה שאתם באים הביתה והמזגן לא עובד, אתם קוראים לאיש המזגנים והוא אומר: את החלק הזה לא צריך, החלק הזה לא צריך, סוגר והמזגן עובד? אז זהו. זה אני. אני מזגן קצת מקולקל אבל עובד.

"זה היה יכול להיות סיפור טרגי אם לא קיבלתי החלטה שהיתה קצת טיפשית וקצת אמיצה. קמתי בבוקר והחלטתי שאני בריא.

"אני עדיין באותו בבית חולים, עדיין מחובר לאינפוזיה עדיין לא אוכל. קמתי בבוקר והחלטתי שאני בריא […].

"אני קם באותו בוקר, מוריד את הפיג'מה, מוריד את הכותונת, לובש ג'ינס לוקח את ארבעה הנקזים, סוגר אותם בסוויטשירט, לוקח את עמוד האינפוזיה, הולך לאחות רחל ואומר לה: אני יוצא שתי דקות החוצה.

"יוצא (עם עמוד האינפוזיה) מבית החולים והולך לתחנת אוטובוס. עולה על האוטובוס, נוסע עם האינפוזיה לתחנה המרכזית בתל אביב, יורד מהאוטובוס עולה על קו 405 נוסע לירושלים.

"בירושלים אני עולה על קו 1 לכותל. הולך לאבנים של הכותל, שם את הידיים על הקיר ומתחיל לבכות. אומר: 'אלוהים, אם תעשה אותי בריא, אם תיתן לי את הכוח, אם רק תיתן לי את האפשרות לעשות בחיים […].

"תוך כדי כך הטלפון שלי מצלצל. רחל האחות על הקו. 'הלו? בני איפה אתה?'. אני אומר לה 'אני בחוץ'. היא אומרת: 'אוקי אמרנו רבע שעה. זה כבר שעתיים. אתה צריך לקבל תרופות'. אני אומר לה: 'אני קצת רחוק. בירושלים'. היא אומרת: מה אתה עושה בירושלים?'.

"אמרתי: 'הלכתי לכותל הלכתי להתפלל'. היא אומרת: 'אתה עובד עלי?'.

"'לא'.

"היא אומרת: 'אני זוכרת שמערכת העיכול שלך נפלה לא זוכרת שנפל לך הראש. מישהו הסיע אותך?"

"אמרתי: נסעתי לבד באוטובוס.העמוד של האינפוזיה לא יכול להכנס למכונית או מונית.

"קוראים לי בני הלוי גן אור, אני הבעלים והמנכ"ל של חברת שפן הסלע בשלוש וחצי השנים האחרונות.

"לפי כן הייתי מנהל הפיתוח העסקי של אגד, מנכ"ל של חברת תיירות בצבא סגן מנהל חטיבת הנחל [….].

"התחלתי בתור נהג אוטובוס. הרבה מאד שנים הייתי נהג אוטובוס. ויום אחד נסעתי לתל אביב. בצומת מגידו עולה גברת מלאה, עם שמלת סטרפלס עם קעקועים של נחשים. היא שואלת: 'במה אתה מתעסק?' הייתי בשוק. אני נוהג אוטובוס. איזו שאלה זו.

"התחלתי לחשוב מה עשיתי בחיים. הייתי מדריך סנפלינג, מדריך בגולני הקמתי מכינה קדם צבאית וכו. אמרתי: 'אני מוביל'. בכל שלב בחיים שלי אני מוביל'.

"אני מספר לכם את זה, כי באותו רגע שהבנתי שאני מוביל אחרים שאלתי את עצמי איך אני מוביל את עצמי. וכשאני מבין שאני מוביל את עצמי אני שואל אתכם: איך אתם מובילים את עצמכם?

"כשהייתי מאד חולה בגיל 47 שאלתי איך אני מוביל את עצמי ואת המשפחה שלי והעובדים שלי.

אחת התובנות העיקריות שלי היא האמונה במסוגלות העצמית. אני 100 אחוז נכה אבל אני משקר לעצמי כל יום מחדש ואני מאמין ב-100 אחוז שאני מתנהג בצורה בריאה.

"האמונה לא קשורה למי אני באמת. וכשאני מסתכל מבחוץ עלי מה אני רואה: האם אני רואה את מה שהבטחתי בכותל.

"[…] איך אתם מובילים את המנכ"ל והבורד להחלטות הנכונות לגבי הארגון. מה אני רואה ולאן אני רוצה להגיע. מי שלא יודע לאן הוא הולך לא יודע שהוא הולך לאיבוד.

"תגדירו לעצמכם לאן אתם רוצים להגיע. איפה החלום שלכם. ההיפך מהצלחה זה לא כשלון. ההיפך מהצלחה זה לימוד. אני לומד כל יום מחדש איך לנהל את עצמי בצורה שאני חי את האמונה שלי.

"יש מחלה שנקראת 'תרצת נפוצה'. לכולנו יש תירוצים. 'כשהבת תגמור את הצבא, כשאצא לפנסיה, כשבן הזוג שלי ישתחרר מהצבא. לכל אחד מאיתנו יש אלף ואחד סיפורים למה אנחנו לא עושים דברים.

"כל מה שסיפרתי לכם עכשיו לקחתי לארגון שלי. חברת 'שפן הסלע' שאני המנכ"ל שלה ב-3.5 שנים האחרונות. וקראנו לזה ביצוע תהליכי הגשמה ופיתוח המשאב האנושי לצורך ישום מטרות הארגון והצלחתו.

"בסופו של דבר אני לא מתעסק בבעיות. אני מתעסק בארגונים שמגשימים. אל תספרו לי מה הבעיות, תגידו לי מה אתם רוצים להגשים.

"איפה החזון שלכם, איפה החלומות שלכם. אם אתה לא יודע להגדיר אותם בוא נבדוק מה החוזקות שלך כאדם וכארגון. אבל מה שמעניין אותי אצלכם זה איך אתם משפיעים במאה אחוז על הארגון שלכם. איך מסתכלים עליכם כמוקד השראה".

 לפרטים נוספים: 050-526-5747   |   beny2085@gmail.com

אין תגובות

השאר תגובה