התקבלה הצעתו של יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ יצחק וקנין, לפיה שלילת שכרו של חבר כנסת תתאפשר בפעם הראשונה רק בהחלטה פה אחד של חברי ועדת האתיקה.

המעסיק לא ידע כי קיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין העובד, ונענה לבקשתו לשלם לו במזומן. מאחר שהמעסיק הינו אדם פרטי ולא תאגיד, ללא עבר פלילי, מדובר בעבירה ראשונה שעבר ובסמוך לאחר ביצועה נמכר העסק והמעסיק מועסק כיום כשכיר ואב ל-3 פעוטות – כל אלה היוו נסיבות מקלות עבור גזר הדין של המעסיק, שחויב בקנס בשל של כ-13 אלף שקל וחתימה על התחייבות בסך כ-87 אלף שקל להימנע מביצוע העבירה לפי חוק הגנת השכר למשך 3 שנים.

"במספר חטיבות ואזורים גיאוגרפיים נעשים שינויים מאד ממוקדים במטרה להתאים את ההשקעות שלנו להזדמנויות הגדולות של השוק כיום", מסבירים בסיסקו ישראל את סיבת פיטוריהם של 40 עובדים. 

הגידול בייבוא הברזל, בעיקר כתוצאה מהצפת כוח העבודה הסיני הגורם לירידה במחירים, והמגמה המתמשכת של ירידת מחירי הפלדה בישראל ובעולם - הביאו את מפעלי חד אסף להחלטה על פיטוריהם של כ-70 עובדים, המהווים כ-12% מכוח העבודה בחברה. 

אחד ממצאי דוח נביגנט שהוזמן על ידי רשות החשמל הוא פער עצום בין השכר השנתי של עובד חברת החשמל (כ-278,300 שקל) לעומת השכר השנתי הממוצע במשק (כ-107,600 שקל), כלומר פער בשיעור של כ-160%. על פי המלצת נביגנט, יש לקצץ בעלויות השכר של עובדי חברת החשמל בכ-34% בממוצע. כך, לדבריה, תהיה הפחתה בעלויות התקנת המערכות עליהן משלמים הצרכנים.

ועדת הכספים קראה לרשות ניירות ערך לפעול לעצירת ההשתלטות העוינת של פריגו על ידי חברת מיילן האמריקאית מחשש לפיטורי 1,200 עובדי החברה. 

יו"ר הוועדה, איתן כבל (המחנה הציוני), ציין בדיון דחוף שהתקיים על רקע גל הטרור הנוכחי שהביורוקרטיה אינה מאפשרת לבעלי העסקים להגיע לקרן ולקבל סיוע, ושבכוונתו להוביל הצעת חוק פרטית שתגדיר את המקרים בהם יופעל באופן אוטומטי סיוע מסודר, מבלי לחכות לאירוע הבא. "זה לא שכל אחד יקבל מן מהשמים, אבל נעזור לבעלי העסקים ואני מתחייב שיהיו תוצאות לכך", אמר כבל. "זה מקומם שהממשלה מדברת על הצורך להיאבק בטרור ולא מבינה שצריך לתת מענה גם לעניין הכלכלה. אי אפשר להיאבק בטרור בלי לטפל בבעיות שנגרמות ממנו. הוועדה תובעת שהממשלה והאוצר ייקחו על עצמם את הטיפול בטרור גם במענה החברתי כלכלי. אני בהלם מכך שאין מנגנון אוטומטי שיודע לתת מענה במקרים כאלה. אין אפילו על מי לצעוק".

מעסיק מחויב על פי החוק לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו אף אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה. לשם כך עליו לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה. בנוסף הוא מחויב לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שנודע לו אודותיהם, ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות.

"מינוי מיכל דנא לראש חטיבת משאבי אנוש בבנק לאומי משדר מסר לא טוב לעובדים - לא יכול להיות שאין מתוך 3,000 מהבנק אף אדם ראוי", אמרה מירי רובינו, יו"ר ועד העובדים של לאומי, בעקבות מינויה של מיכל דנא לראש חטיבת משאבי אנוש בבנק לאומי. "אין שום דבר אישי נגד דנא, אך עצם המינוי משדר מסר לא טוב לעובדים. כאילו מתוך כ-3,000 מנהלים הנמצאים בין 10,000 עובדי הבנק, לא ניתן היה למצוא מנהל מתוך לאומי. 

ביה"ד לעבודה: "גם אם התקיימה שיחה שהמעסיק קורא לה שימוע, הרי שהיא נעשתה שלא כנדרש. המעסיק לא הוכיח כי הודיע לעובדת כי בכוונתו לזמנה לשימוע. הוא לא עשה זאת בכתב, ועל כן לא פירט מהם הנימוקים לפיטורים. העובדת לא יכלה להתכונן לשימוע כזה, ובהיעדר חתימה של העובדת על פרוטוקול השימוש שהמעסיק הציג, ברור כי לא קיבלה גם העתק ממנו".