עובדת התעוורה בעין אחת, תפוצה בחצי מיליון ש"ח

עובדת התעוורה בעין אחת, תפוצה בחצי מיליון ש"ח

פועלת שהועסקה בקטיף בקיבוץ יגור דרך חברת קבלן, נפגעה בעינה במהלך העבודה. הביטוח הלאומי קבע כי מדובר בתאונת עבודה וכעת היא גם תפוצה ע"י מעסיקיה

שיתוף
פועלים בחקלאות

פועלים בחקלאות

 עובדת הגישה תביעה נגד חברת הקבלן שהעסיקה אותה בעבודת קטיף בצל בקיבוץ יגור. לטענתה, במהלך העבודה נכנס לעינה השמאלית מקל או ענף, וכתוצאה מכך התעוורה לחלוטין בעין זו, ולכן מדובר בתאונת עבודה. לטענתה, באחד מימי הקטיף שלאחר שנכנס המקל לעינה, היא נאלצה להפסיק את עבודתה בשל כאבים עזים. הביטוח הלאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה ושלם לעובדת גמלה המגיעה לה כחוק.

העובדת הגישה תביעה כנגד הקבלן המעסיק ונגד הקיבוץ ששכר את שירותי הקבלן. בתביעה טענה העובדת כי הקבלן המעסיק לא דאג למשקפיים המגנים עליה, וכי הקיבוץ לא דאג לטיפול ראוי בשדה בו עבדה. בטופס שהגישה העובדת לביטוח הלאומי לצורך הכרה במקרה כתאונת עבודה, הודה המעסיק כי היא נפגעה במהלך הקטיף (ללא אישורו לא היה מכיר המוסד במקרה כתאונת עבודה).  

 לעומת זאת בכתב ההגנה טען הקבלן כי היא לא נפגעה במהלך עבודתה, כי היא סבלה מדלקת בעין קודם התאונה וכי השדה בו עבדה היה נקי מענפים וממקלות. הוא הסביר כי מילא את החלק שלו בטופס של הביטוח הלאומי, בו ציין שהאירוע אירע במהלך העבודה, רק כדי לסייע לה לקבל את הגמלה. הוא סיפר שהעובדת התלוננה כי קיבלה מכה בעין מענף, וכי לא ראה כי קיבלה מכה. נציגי הקיבוץ טענו כי השדה בו הועסקה בקיף היה מטופל היטב ולא יתכן שגרם לה למכה בעינה. השופטת אריקה פריאל קיבלה את תביעתה של העובדת. היא קבעה כי למרות שהעובדת לא הצליחה להוכיח כי נפגעה מענף או מקל, אין ספק כי מדובר בפגיעה במהלך עבודתה. לראייה, הודה בכך המעסיק בטפסי הביטוח הלאומי ובעדותו. נקבע כי גרסאות אלה אמינות יותר, כי מתברר שלא היה מבוטח באותה התקופה ולפיכך היה ברור שהיה לו אינטרס ברור שפגיעתה של העובדת לא תוכר.

עוד קבעה השופטת כי חלה על המעסיק אחריות על ביטחון העובד, ואם היה נוקט באמצעי זהירות פשוטים, המקרה היה נמנע. מאחר שמדובר בעבודה תחת כיפת השמים, קיימות סכנות רבות של מעוף חפצים, חרקים ואדמה מהרוח, אליהם יכולים עובדים חקלאות להיחשף. מכיוון שהמעסיק לא נערך לסכנות צפויות אלה ולא סיפק לעובדת משקפי מגן, נקבע כי הוא האחראי הבלעדי לנזקיה, וכי הקיבוץ פטור מאחריות. לפיכך נקבע כי עליו לפצות את העובד בסך של 407,850 שקלים הכוללים בין היתר, פיצוי על הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות וכאבים מהם סבלה.

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה