שיתוף

ככל שגוברים גלי הפיטורים ובמקביל הוצאת עובדים לחופשות ללא תשלום (חל"ת), כך גוברים הסיכויים להצטרפות שיעור ניכר מהעובדים שעד עתה עבדו במתכונת של שכירים, אל שורות הפרילנסרים.

וככל שיותר עובדים עוברים, מחוסר ברירה, למתכונת פרילנס, כך גובר מספר האנשים שמעוניינים לעשות הסבת מקצוע ולספק שירות (כפרילנסרים) במקצועות אחרים מאלה שהם מילאו כשכירים.

המשמעות היא ששיעור לא קטן מהפרילנסרים החדשים הם למעשה מתלמדים במקצועות חדשים, ומגיעים אל המקצוע החדש עם מעט ניסיון.

במצב זה, גם לארגון עצמו משתלם יותר להעסיק אותם במתכונת פרילנס, שכן הוא צריך לשלם פחות עלויות הכשרה.

האתגר הגדול הוא איך לנהל פרילנסר כאשר לארגון אין יחסי עובד מעסיק עם הפרילנסר, ועדיין לשמור על הכללים המהותיים שמגדירים את הפרילנסר כפרילנסר ולא כשכיר.

אם כן, מהי המשמעות האמיתית של יחסי עובד מעסיק, ומה קורה במקרה בו האדם שאת שירותיו הארגון זה עתה שכר, לא יתבע בעתיד תשלום רטרואקטיבי עבור זכויות סוציאליות כאילו הועסק כשכיר בחברה.

חשוב לציין, כי קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית, כלומר היא נבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקה, ואינה תלויה בהסכמת העובד והמעסיק, גם אם הסכמה זו ניתנה בכתב.

המשמעות היא שגם אם המועסק הסכים להגדרתו כעצמאי ולתשלום באמצעות חשבוניות מס, עדיין יכולים להתקיים בין הצדדים יחסי עבודה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.

במילים אחרות, למרות שהמועסק מקבל את שכרו כנגד חשבונית, הוא עדיין יוכל לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעסיק אף על פי שהועסק כעצמאי, ולקבל את כל הזכויות המגיעות לעובדים שכירים.

במקרים שבהם קבע בית הדין לעבודה בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק, המעסיק רשאי לקזז את הסכומים העודפים ששילם לעובד כעצמאי, מתוך הסכומים שעליו לשלם לו בדיעבד כשכיר.

הסיבה לכך שבתי הדין לעבודה לא תמיד מקבלים את ההגדרה של עובד כעצמאי היא שלא אחת קורה שעובדים מועסקים כפרילנסרים למרות שבפועל הם שכירים לכל דבר.

ברוב המקרים הללו, העסקת פרילנסרים במתכונת זו נובעת מדרישת המעסיק שמטרתו היא לחסוך את עלויותיהן של הזכויות הקוגנטיות שיש לשלם לעובד, בהן חופשה בתשלום, ימי מחלה, דמי הבראה, הפקדות לקופת פנסיה ופיצויי פיטורים.

הפסיקה קבעה, כי העובדה שבהסכם בין הצדדים רשום שהעובד הוא "שכיר" או "עצמאי", אינה מהווה גורם מכריע, שכן היחסים בין הצדדים נקבעים על פי מבחן מהותי.

מכיוון שכך, הרי שגם אם בחוזה ההעסקה חתם המועסק על הסכמתו להגדרתו כעצמאי ולתשלום באמצעות חשבוניות מס, הדבר אינו שולל את קיומם של יחסי עובד-מעסיק.

המשמעות, היא שעובד שעל פי הסכם ההעסקה שלו הוגדר כעצמאי, עדיין רשאי לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד.

ואם תביעתו תתקבל בהתאם למבחנים הקיימים, הוא יהיה זכאי לכל הזכויות הנגזרות מיחסי עבודה.

 

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה