שיתוף

על פי הפסיקה ודיני העבודה, אסור למעסיק להתעמר בעובד במקום העבודה. כל מעסיק חייב לספק לכל עובד סביבת עבודה השומרת על כבודו כאדם וכעובד, ומאפשרת לו לבצע את עבודתו באווירה רגועה ונטולת התעמרות.

התעמרות במקום העבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה.

אף שבדין הישראלי לא קיים חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה, והצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה עברה בכנסת בקריאה טרומית בלבד וטרם נכנסה לתוקף, מכירים בתי הדין לעבודה בעוולה של התעמרות בעבודה.

במקרים בהם קרבן ההתעמרות מגיש תביעה נגד המעסיק, נוהגים בתי הדין לפסוק תשלום פיצויים לקרבן ההתעמרות בגין עוגמת נפש או הפרת החובה לנהוג בתום לב.

למעשה, האיסור על התעמרות בעבודה נובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חובת תום הלב המוגברת בדיני עבודה וחובת המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה הוגנת ובטוחה.

ככלל, האחריות לסביבת עבודה מכבדת ונטולת התעמרות, מוטלת על המעסיק.

במקרים בהם מדובר בפגיעה בכבודם של עובדי קבלן חלשים, המבצעים את העבודה בפועל אצל מזמין העבודה, ניתן להטיל אחריות גם על מזמין העבודה וגם על המעסיק (הקבלן).

יש לציין, כי העוולה של התעמרות בעבודה הוכרה בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה בלבד. בית הדין הארצי לעבודה טרם נתן את פסיקתו בסוגייה זו ועל כן ההכרה בעוולה זו טרם הוכרעה באופן סופי.

אם כן, למה הכוונה בהגדרה התעמרות בעבודה: המונח התעמרות בעבודה או התנכלות תעסוקתית מתאר התנהגות שאינה פיזית, החוזרת על עצמה במסגרת העבודה, שהיא מטרידה, משפילה ופוגעת ברגשות העובד שהופך לקרבן ההתעמרות.

אירוע חריג וחד פעמי לא יוכר כמקרה של התעמרות בעבודה, אלא יש צורך בכמה אירועים נפרדים החוזרים על עצמם.

התעמרות בעבודה מוכרת ככזו כאשר היא מתרחשת על ידי המעסיק, או על ידי עמיתים לעבודה, או על ידי אדם אחר שאינו מועסק במקום העבודה אבל נמצא בקשרי עבודה עם העובד.

לדוגמה, לקוח חשוב של של המעסיק, אדם שמזמין שירות, אדם שמקבל שירות מעובד קבלן ומתעמר בו.

להלן 8 סוגי התעמרות מבין שלל סוגי ההתעמרות המוכרים על ידי בתי הדין כמצב שבו העובד זכאי לפיצוי:

1 צעקות וקללות כלפי העובד.

2 התעלמות מופגנת מהעובד וגרימה לבידודו או החרמתו במקום העבודה.

3 איסורים משפילים ופוגעניים על העובד או משימות משפילות.

4 ביקורת מוגזמת על העובד והבעת חוסר שביעות רצון מתמדת.

5 האשמות שווא והפצת שמועות מזיקות על העובד.

6 פגיעה מכוונת ביכולתו של העובד להצליח בתפקידו.

7 הפקעת סמכויות מהעובד.

8 חדירת יתר לפרטיות העובד.

להלן מקרה לדוגמה, שבו חוייב המעסיק לשלם פיצויים לעובדת לאחר שהכיר בהתעמרות בה: בית הדין האזורי לעבודה חייב מעסיק לשלם פיצויים לעובדת שנדרשה לשבת במשך כמה חודשים בחדר ריק, שהיה בו חלון פנימי לכיוון חדרו של מנהל החברה, ללא מעש מרבית התקופה, והתבקשה לדווח על כל יציאה משטח המשרדים, כולל יציאה לשירותים.

בנוסף, בית הדין האזורי לעבודה קבע כי העסקה פוגענית כוללת גם דרישה של המעסיק כלפי העובד לעבוד שעות עבודה רבות, בהיעדר דפוס עבודה קבוע ומסודר, שמאפשר לעובד לתכנן את סדר יומו ולשהות עם משפחתו, גם אם הוא מקבל תמורה עבור עבודתו.

עובד שמרגיש שזכותו לקבל יחס מכבד ובלתי מתעמר הופרה, יכול להגיש תביעה משפטית בבית הדין לעבודה נגד המעסיק. בית הדין עשוי לחייב את המעסיק לשלם לעובד פיצוי בגין עוגמת נפש או בגין הפרת חוזה העבודה והתנהגות שלא בתום לב.

זאת ועוד, התעמרות בעבודה עשויה להיחשב גם להרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבה ביחסי העבודה שבגללה אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו.

המשמעות בפועל של עובדה זו היא, שהעובד יכול להתפטר בדין מפוטר. כלומר עובד שמתפטר בגלל התעמרות במקום העבודה וטוען להרעה מוחשית בתנאי העבודה, צריך להתריע בפני המעסיק ולאפשר לו לתקן את העוול.

אם, לאחר שקיבל את ההתראה מקרבן ההתעמרות, המעסיק אינו מפסיק את ההתעמרות או שאינו פועל כדי להפסיק את ההתעמרות (במקרה שההתעמרות מבוצעת על ידי עמיתים או אחרים), העובד יכול להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים ואת כל שאר הזכויות המגיעות לעובד שפוטר. כל זאת, בתנאי שהעובד עבד לפחות שנה (12 חודשים רצופים) באותו מקום עבודה.

 

סדנת ניהול זמן

אין תגובות

השאר תגובה