שיתוף

"בספרד, ב-1492, עמדו בפני היהודים שתי ברירות: לעזוב את ספרד כיהודים או להשאר בספרד ולהתנצר. משפחתי בחרה באפשרות הראשונה. היו יהודים שחברו באפשרות השנייה. בן לילה היו צריכים לנטוש את חייהם כיהודים ולהתחיל את חייהם כנוצרים המאמינים בישו ולהשתתף במסות בכנסייה", כך החל יוסי בן דור את סיפורו בכנס חשיפת מרצים של HRus, בעקבות מסעו לספרד ב-2010 שם חקר את מקורות משפחתו ומקורות היהדות בספרד.

"יהודים אלו נאלצו לחיות כלפי חוץ כנוצרים לכל דבר אך המשיכו לקיים את יהדותם בסתר. במשך דורות העבירו את המסר בתוך משפחותיהם באמצעות סמלים ורמזים בלבד.

"ב-2010 איתרתי בספרד ארגון של צאצאי האנוסים וסיפרתי להם שאני צאצא למגורשי העיר טרגונה (בקטלוניה). בקיץ של אותה שנה, הוזמנתי לקבל את מפתח העיר ממנה גורשה משפחתי לפני 500 שנה, ובכך סגרתי מעגל. העיר טרגונה נמצאת במרחק שעה נסיעה מברצלונה.

"ב-4 ביולי 2010 עמדתי בפני 250 צאצאי היהודים האנוסים מטרגונה, ליד חורבות בית הכנסת. זהו אותו בית הכנסת שמשפחתי התפללה בו לפני 500 שנה. סיפרתי להם את הסיפור המשפחה שלי שהגיעה לירושלים בדרך לא דרך.

"עד היום, הם עצמם לא יכולים כלל לדבר על נושאי יהדות במילים. רק בסמלים ורמזים. הם התחתנו עם נוצרים ונוצריות והמשפחות שלהם נוצריות, והם מצפים מאיתנו שאנחנו נדבר עבורם".

יהדות בסמלים ורמזים

הוא מספר כי בכל חפץ של צאצאי האנוסים בספרד ניתן לזהות סמלים יהודיים כמו מגן דוד, מנורת שבעת הקנים ועוד. "במפתח של טרגונה", אומר בן דור תוך שהוא מציג תמונה של המפתח, "ניתן לראות סמל מגן דוד מעל לצלב, ו'שיני' המפתח הם למעשה מנורת שבעה קנים.

"בצמוד לבית הכנסת יש לוח שיש לזכרם של יהודי טרגונה וכתוב עליו בשתי שפות בלבד. בקטלן ובעברית. בחלק העברי רשום את המילה 'יהודים', בעוד שבחלק הקטלני רשום 'בני דת משה'. עד היום המושג יהודי בספרד הוא מושג שלילי. לכן על לוח השיש כתוב בקטלנית 'בני דת משה'.

"לאחרי האירועים בבית הכנסת חיכתה לנו יאכטה שהיתה אמורה להוות שחזור של הגירוש. בעיר טרגונה יש נמל. לפני 500 שנה, ריכזו את היהודים שגרו בקרבת העיר טרגונה, והעבירו אותם באוניות עד ברצלונה".

מקיימים את היהדות בסתר

כאשר נכנס בן דור לתוך הספינה חיכתה לו שם מקהלה ששרה ובעבירת ועל השולחן היה יין כשר. "היו שם כ-250 איש", הוא מספר. "חוץ משני יהודים, כל שאר הנוכחים הם בהגדרה יהודים נסתרים. ובהגדרה של היהדות הם בעצם נוצרים.

"לאחר שחזרתי לארץ החלו לבוא אנשים ממקומות אחרים גם מספרד. האיש הזה (מצביע על התמונה) הגיע מקוסטה ריקה והביא לי באופן אישי מנורת שבעה קנים שהוא בנה במו ידיו. האשה הזאת [מצביע על התמונה] הגיעה ממקסיקו, ושניהם היו איתנו בסוכה ועשו איתנו הבדלה".

בן דור מסכם: "לפני שנכנסנו להרצאות היתה לי שיחה עם מישהו שאמר לי: אני לא יודע מה המקורות שלי, ואני לא יודע את ההיסטוריה. איך הם זוכרים את ההיסטוריה כל כך הרבה שנים".

500 שנה עברו והם עדיין מסתתרים

בן דור מביא דוגמה אחת מיני רבות להמחשת הדרך בה שמרו היהודים על הקשר שלהם ליהדות: "חבר טוב שהוא יהודי נסתר הזמין אותי לאכול ארוחת בוקר. עמדתי לידו כשהוא שפך את השמן למחבת. הוא שפך את השמן בצורת מגן דוד (צייר מגן דוד עם השמן במחבת). שאלתי אותו מה אתה עושה, הוא אמר: ככה תמיד ראיתי. השמן נעלם במהירות.

"ואנחנו מדברים על המאה העשרים ואחת. בבית שלו הוא מדליק באופן קבוע נרות גדולים, לא נרות חנוכה. מה שמטריד אותו הכי הרבה זה הצלב שיהיה על הקבר שלו לאחר שימות".

בן דור מספר אנקדוטה נוספת כדי להמחיש עד כמה היהודים הנסתרים בספרד עדיין חרדים מפני גלויים. "אני לא אדם דתי", הוא אומר, "אבל הצלטמתי עם טלית בכניסה ל[…]. חברים אמרו לי אם מישהו יראה אותנו תגיד שאנחנו שחקני תאטרון. הם חוששים עד היום.

"כאשר עשינו קידוש ראשון, הם הזמינו חדר במסעדה, נעלו את הדלת ו-וידאו שאף אחד לא יכול להכנס. רק אז אפשר היה לעשות את הברכה על היין. 500 שנה אחרי.

"פה [בן דור מציג תמונה בה רואים אותו מתפלל עם טלית וכיפה מול גדר] עשיתי מעשה לא כל כך מקובל. מחווה לחברים. היו אנוסים שעלו על המוקד בגלל היותם יהודים נסתרים. דרך אגב, מבחינת הרבנות הם נוצרים". הוא מסביר שהוא התפלל ועשה את הקידוש ליהודים הנסתרים שנהרגו כנוצרים, כך שהוא למעשה עשה את הקידוש לנוצרים שחיו בביתם כיהודים.

להזמנת ההרצאה המלאה ולקבלת פרטים נוספים: 050-7243268   |   spainisrael@gmail.com

אין תגובות

השאר תגובה