שיתוף

טכנאי בחברת הייטק נשלח למשימת רילוקיישן באחת ממדינות אירופה, וכאשר היה אמור לשוב לעבודה בארץ לתקופה של 12 חודשים נוספים, העביר למעסיק מסמכים המעידים כי לקה בדלקת פרקים חריפה וביקש לסיים את תפקידו. כלומר הוא ביקש להתפטר בדין מפוטר.

החברה לא הציעה לו תפקיד חלופי ואף סירבה לשחרר את הכספים המגיעים לו והכחישה את מחלתו. השופט קבע שהחברה התנהלה באטימות וחוסר רגישות.

העובד הועסק בחברה כ-11 שנים. בשנה האחרונה להעסקתו הוא שהה ברילוקיישן באירופה. בהסכם שנחתם בינו לבין החברה נקבע כי בתום תקופת הרילוקיישן הוא מתחייב לחזור ארצה ולעבוד בחברה בישראל לתקופה של שנה.

במהלך השנה האחרונה לעבודתו באירופה פנה העובד למנהל הישיר שלו בשאלה האם החברה תסכים לוותר על התחייבותו בתום משימת הרילוקיישן משום שהוא הכיר בת זוג ועבר לחיות עמה. החברה סירבה למלא את בקשתו זו.

בספטמבר אותה שנה לקה העובד בדלקת פרקים וכמה חודשים לאחר מכן ביקש להשתחרר מתפקידו בשל מצבו הרפואי ולקבל את פיצויי הפיטורים. החברה שוב סירבה לכך.

במהלך הדיון בתביעה אמר העובד כי המחלה גרמה לו בין היתר לכאבים קשים בכתף שמאל, בעקבים ובמפרקי הידיים.

כתוצאה מהמחלה נגרמו לו הגבלות תנועה קשות ועצם הבוהן גדלה לממדים שאינם מאפשרים לו לנעול נעלי בטיחות עם מגן ברזל, כפי שנדרש ממנו בעבודה.

כאמור, החברה לא הציעה לעובד תפקיד חלופי והוא היה זכאי להתפטר בדין מפוטר.

עוד טען העובד, כי בחודשים האחרונים להעסקתו החברה לא שילמה לו את דמי המחלה המגיעים לו, בטענה כי אינה יכולה להעביר את הכספים לחשבון הבנק שלו בחו״ל.

מנגד טענה החברה, כי העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים, הכחישה את מחלתו וטענה שמצבו הבריאותי הוא טוב.

עוד טענה החברה, כי העובד הפר את ההסכם איתה ובכך גרם לחברה נזקים גדולים מאוד, עד כדי כך שלטענת החברה הדבר מצדיק שלילת פיצויי פיטורים.

בית הדין לעבודה קבע כי על פי הראיות, בהן חוות דעת של רופא תעסוקתי מטעם החברה מתברר, כי לעובד יש סיבה מספקת להתפטרות בדין מפוטר לאור המצב הרפואי בו היה נתון ערב סיום יחסי העבודה.

בית הדין הוסיף, כי לאחר קבלת חוות הדעת של הרופא התעסוקתי מטעם החברה, העדיפה החברה לנקוט בשיטה של התעלמות מהמצב ולא לעשות דבר. החברה אף לא הציעה לעובד בזמן אמת עבודה חלופית שתתאים למצבו הרפואי.

לדברי בית הדין, הראיות מלמדות כי החברה נהגה כלפי העובד באטימות לב ובחוסר רגישות משווע, אף שמדובר בעובד שהיה עובד נאמן ומסור במשך יותר מעשר שנים.

עוד ציין בית הדין, כי החברה ניסתה להטיל דופי בעובד ולהציגו כמניפולטור ואף פעלה באופן שערורייתי בעת שלא שחררה את כספי הפיצויים ולא העבירה לו את משכורתו.

לאור כל זאת פסק בית הדין, כי החברה תשחרר את כספי הפיצויים לטובת העובד ואף תשלם לו פיצויי הלנה. בנסיבות אלה, פסק בית הדין כי יש לשחרר את הקופות במלואן בסכום של כ-180 אלף שקלים.

כמו כן חייב בית הדין את החברה לשלם לעובד פיצוי בגין דמי מחלה, פדיון חופשה, דמי הבראה, ניכויים, החזר מימוש אופציות, פיצויי הלנה ופיצוי בגין עוגמת נפש בסכום כולל של 131,435 שקלים, ובנוסף, הוצאות משפט בסכום של 40 אלף שקל.

כנס משאבי אנוש כנס קהילת הגיוס השנתי 2021

אין תגובות

השאר תגובה