שיתוף

עובד שלכם עבר עבירת משמעת ובכל זאת אתם מהססים אם לפטר אותו. זה עובד שבדרך כלל עושה את עבודתו היטב, רוב הזמן אתם מרוצים ממנו, אבל הוא עבר עבירה אתית או אחרת, ולא ניתן לעבור לסדר היום. אם כן, מהן האופציות העומדות בפניכם.

כאן נכנסים לתמונה הליכים משמעתיים ובתי דין משמעתיים (של הארגון). אם במסגרת הליך משמעתי מסוים נדונה אשמתו של עובד, בבית הדין המשמעתי, והדיון נסוב על הפרת תקנות, כללים או חוקים הנהוגים באותו ארגון, תוצאותיו של הליך כזה הן בדרך כלל זיכוי או ענישה.

עובד שהורשע בדין משמעתי במקום העבודה, חשוף לעונשים כמו נזיפה, העברה לתפקיד אחר, השעיה ואף פיטורים ללא פיצויים.

בעקרון, אפשר להעמיד לדין משמעתי כל עובד, במגזר הפרטי והציבורי כאחד, אם הוא עבר עבירת משמעת חמורה במקום העבודה ולא פעל לפי התקנות והכללים המקובלים.

עבירה שכזו יכולה להיות במובן האתי או ההתנהגותי, או שהעובד פעל שלא בהתאם לסדרי העבודה, או נהג בדרך שיש בה כדי לפגוע בעסק או בשמו הטוב של המעסיק.

אם כן, מהן עבירות המשמעת שבגללן נהוג להעמיד עובד לדין משמעתי בארגונים במגזר הפרטי:

  • קבלת דבר במירמה.
  • דיווחים כוזבים.
  • שימוש במאגר מידע שלא כדין.
  • כניסה למחשב שלא לצורכי עבודה ועוד.
  • עילה נוספת לדין משמעתי היא הרשעה של עובד בעבירה פלילית, שבוצעה במסגרת זמנו הפנוי מחוץ למקום ושעות העבודה.

מהן עבירות המשמעת שבגללן נהוג להעמיד עובד לדין משמעתי בשירות המדינה:

  • העובד עשה בארץ או בחו"ל מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה.
  • לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדי.
  • התרשל בקיום המוטל עליו.
  • התנהג באופן שלא הולם את תפקידו כעובד המדינה או התנהג בדרך העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.
  • התנהג באופן לא הוגן במילוי תפקידו או בנוגע אליו, או השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניין, או תוך שימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים, או הורשע על עבירה שיש עמה קלון.

אמצעי משמעת העומדים לרשות בית הדין המשמעתי

יש כמה סוגי עונשים שבית דין משמעתי יכול להטיל על עובד שהורשע:

  • התראה.
  • נזיפה.
  • השעיה.
  • העברה לתפקיד אחר.
  • הורדה בדרגה.
  • קנס כספי.
  • פיטורים תוך שלילת פיצויים במלואם או חלקם.

מהי המשמעות של השעיה מעבודה?

השעיה ממקום העבודה היא מצב ביניים בין עבודה לפיטורין. כאשר עובד מושעה, הוא עדיין נחשב לעובד ומתקיימים יחסי עובד מעסיק.

עם זאת, העובד אינו מורשה להגיע לעבודה והוא אינו מקבל שכר. לאור העובדה שמדובר בסנקציה חמורה, המעסיק אינו רשאי להשעות עובד אם לא קיימת הסמכה לכך בדיני העבודה. כלומר אם לא קיים הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי בין המעסיק לבין העובד המסמיך אותו לעשות כן.

המעסיק כן רשאי להשעות עובד, בהתאם לחוק, להסכם הקיבוצי או להסכם העבודה האישי בין הצדדים. עם זאת, הוא חייב לאפשר לעובד לממש את זכותו לשימוע טרם ההשעיה.

אירוע סוף שנה למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה