מודל העסקת הפרילנסרים והיועצים החיצוניים הפך בשנים האחרונות לאחד הכלים המרכזיים שמעניקים לארגונים גמישות תפעולית.
בעוד שמחקרים עולמיים מראים כי מגמת כלכלת הפרילנס וה-Gig Economy (העסקה באמצעות אפליקציות) צומחת במהירות, בשוק התעסוקה הישראלי מדובר במגרש משחקים מורכב במיוחד.
מעסיקים רבים המבקשים להתקשר עם פרילנסרים באמצעות חשבונית מס קבלה, מוצאים את עצמם חשופים לסיכון משפטי כבד: תביעות בדיעבד להכרה ביחסי עובד-מעסיק ולתשלום רטרואקטיבי של זכויות סוציאליות בשווי מאות אלפי שקלים.
הנתונים בשטח והזווית המשפטית בישראל:
בישראל, בתי הדין לעבודה אינם מסתפקים בהגדרת הצדדים בחוזה. המעמד המשפטי נקבע לפי המציאות העובדתית בשטח, ולא לפי הכותרת 'הסכם מתן שירותים' או הנפקת חשבונית מס.
לפי נתוני מחקרים של גורמי ייעוץ וארגוני מעסיקים בישראל, עשרות אחוזים מהתקשרויות העצמאיים ארוכות הטווח סובלות ממאפיינים של פיקטיביות.
בתי הדין לעבודה בוחנים סוגייה זו באמצעות 'המבחן המשולב', שהמרכזי שבו הוא מבחן ההשתלבות:
הזרוע החיובית: האם הפורמט של עבודת הפרילנסר מהווה חלק מהפעילות הרגילה והגרעינית של הארגון.
הזרוע השלילית: האם לפרילנסר יש עסק עצמאי משלו שמשרת לקוחות נוספים ונושא בסיכונים וברווחים כלכליים.
איך לבנות התקשרות אמת שאינה נחשבת ליחסי עובד מעסיק:
כדי להבטיח שבמקרה של תביעה, בית הדין לעבודה יקבע כי מדובר בפרילנסר לכל דבר ועניין, על הארגון להקפיד על 4 הכללים הבאים:
1 היעדר פיקוח ומרות:
אין לקבוע לפרילנסר שעות עבודה מוגדרות, ואין לדרוש ממנו לקבל אישור לימי חופשה או לדרוש דיווח נוכחות.
ההתקשרות חייבת להתמקד באספקת תוצרים או פרויקטים מוגדרים, תוך מתן עצמאות מלאה לפרילנסר באשר לאופן ביצוע העבודה.
2 אי-שילוב במערך הארגוני:
חל איסור לשלב את הפרילנסר במערך הארגוני. אין להעניק לו תיבת דואר אלקטרוני ארגונית ולא תואר תפקיד פנימי, אין לכלול אותו באירועי חברה וסדנאות עובדים, ואין להנפיק לו כרטיס עובד או הטבות המיועדות לשכירים.
3 עצמאות כלכלית:
מומלץ לוודא ולעגן בחוזה כי הפרילנסר משתמש בציוד ובכלים משלו (כגון מחשב ותוכנות), ואינו תלוי כלכלית אך ורק בארגון שלכם.
4 ניסוח 'סעיף גדרון' מעודכן בחוזה:
יש לכלול בהסכם מנגנון ברור הקובע את התמורה החלופית, ומבהיר מפורשות כי התמורה כפרילנסר גבוהה בשיעור ניכר (למשל 30%-50%) מהשכר שהיה משולם לו אילו עבד כשכיר.
כמו כן יש להבהיר, כי אם בית הדין יכיר בפרילנסר בדיעבד כעובד שכיר, יתבצע קיזוז של ההפרשים הללו אל מול הזכויות הסוציאליות.
בשורה התחתונה, העסקת פרילנסרים אינה פתרון קסם שמאפשר למעסיק לחסוך בעלויות שכר, אלא מודל עסקי המיועד לקבלת שירותים מקצועיים חיצוניים מקבלנים עצמאיים.
מעסיקים שיקפידו על הפרדה ברורה בשטח, הימנעות מסממני השתלבות ועיגון משפטי נכון, יוכלו ליהנות מגמישות תפעולית בלי לחשוש מתביעות עתידיות.
