שיתוף

עובד שלכם גנב מכם, גנב מהלקוחות שלכם, ביצע עבירות כנגד עובדים אחרים, או עבר על החוק הפלילי או המשמעתי בכל דרך שהיא? אין לכם אפשרות להשעות אותו בלי לשלם לו משכורת עד סיום החקירה, אלא אם כן אתם מסתמכים על אחד משלושה מקורות משפטיים מוסמכים.

פסיקת בתי הדין לעבודה קובעת, כי מעסיק אינו רשאי להשעות עובד בלי לקבל לכך אישור (הסמכה) ממקור משפטי כלשהו. למה הכוונה 'מקור משפטי'? זה יכול להיות חוק שירות המדינה בנושא משמעת, או הסכם קיבוצי, או חוזה אישי, שנאמר בהם כי למעסיק יש זכות להשעות עובד.

אבל כאשר מעסיק משעה עובד בלי שיהיה לו מקור משפטי המסמיך אותו לכך, הרי שהפסקת עבודה כנגד רצונו של העובד, משמעה שיהיו לכך השלכות משפטיות.

השעיה של עובד אינה כלי לגיטימי

פסיקות בתי הדין לעבודה כמו גם הספרות המשפטית העוסקת בכך קובעות, כי השעיה מעבודה לא מהווה כלי או אמצעי לגיטימי הנתון למעסיק מכוח דיני החוזים.

מקור הכוח להשעות על העובד יכול להיות רק חוק, כמו למשל חוק המשמעת, כאשר הכוונה כאן היא לחוק שירות המדינה (משמעת), או, כאמור, הסכם קיבוצי, או שיש לכך ביטוי בהוראה מפורשת בחוזה עבודה אישי של העובד עם המעסיק.

בתי הדין לעבודה לא רואים בהשעיה של עובד אמצעי ענישה לגיטימי שיש לנקוט בו במסגרת יחסי עובד מעסיק. המשמעות היא שביחסי עובד מעסיק לגיטימיים, המעסיק יכול לבחור רק אחת משתי דרכים: לפטר את העובד או להמשיך להעסיק אותו בשכר.

אין מצבי ביניים

אבל הוא לא רשאי ליצור באופן חד צדדי מצב ביניים שבו העובד גם מועסק וגם לא מועסק, והוא ודאי לא יכול להיות פטור בשל כך מתשלום שכרו של העובד במהלך תקופת ההשעיה.

מנחם גולדברג, מי שהיה הנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה ומחברם של ספרי יסוד במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי התייחס לנושא זה במאמרו: ההשעיה בהליכים משמעתיים.

במאמר זה גורס גולדברג כי, לשאלה האם ניתן להשעות עובד שנחשד בעבירה פלילית או משמעתית, בלי שיש לכך הסמכה על ידי הוראה בחוזה העבודה או הסכמה מפורשת של העובד, אינה שאלה שהתשובה עליה פשוטה.

התשובה לשאלה זו קשה, טוען גולדברג, משום שהדין הוא שעובד זכאי לשכרו כל עוד הוא מוכן לבצע את עבודתו. ולאו דווקא כל עוד הוא עובד בפועל.

במקומות עבודה בהם אין הסכם קיבוציים, רשאי המעסיק לפטר עובד מכל סיבה שהיא ובכל עת. לכן אין צורך להשעות את העובד עד לבירור העניין.

עוד טוען הנשיא גולדברג, כי ניתן לפטר את העובד, אבל צריך לזכור שהוא זכאי לפיצויי פיטורים. יתרה מכך, במקרים בהם חוזה ההעסקה מגדיר טווח תאריכי העסקה, והעובד פוטר לפני תום התקופה, יתכן שלעובד יגיעו פיצויים בגין הפרת חוזה.

השעיה שנמשכת שנים

ניתן להבין לליבם של מעסיקים שלא רוצים להמשיך להעסיק עובד שגונב מהם או מלקוחותיהם, או שהואשם בעבירה אחרת, שכן הדבר פוגע בעסקיו של  המעסיק ובמוניטין שלו. בנוסף, זה יוצר אווירה עכורה בקרב שאר העובדים ופוגע במוטיבציה של עובדים אחרים וביכולת שלהם להזדהות עם הארגון.

בה בעת, יש מעסיקים שלא מעוניינים לפטר את העובד שסרח עד לסיום חקירת המשטרה שנועדה לברר האם הוא אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו. אלא שלעיתים החקירה מתעכבת ומתמשכת וכך גם הליכי המשפט, וכתוצאה מכך, ההשעיה נמשכת שנים.

בתי הדין לעבודה לא מאפשרים למעסיקים להשעות עובד למשך כמה שנים בלי לשלם לו משכורת. לכן, בשורה התחתונה, הפסיקות למעשה לא מותירות למעסיקים ברירה.

המצב האובייקטיבי הוא שאם המעסיק חושד בעובד שעבר עבירה פלילית כנגדו, עליו לפטר את העובד עם כל זכויותיו, או להותירו בתפקידו ולשלם לו שכר.

אירוע סוף שנה למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה