שיתוף

במשך שנים התרגלנו לחשוב על קריירה כעל סולם: מתחילים בתפקיד זוטר, מתקדמים לתפקיד בכיר יותר, הופכים למנהלים וממשיכים לטפס. אלא שבעולם העבודה המשתנה, שבו מספר תפקידי הניהול מוגבל, הטכנולוגיה משנה את דרישות התפקידים ועובדים מחפשים הזדמנויות לצמיחה, המודל הזה כבר אינו מספק.

האם עובד שלא קודם בתפקידו בהכרח הפסיק להתפתח? האם הרחבת תחומי אחריות, רכישת מיומנויות חדשות או הובלת פרויקט יכולים להיחשב לקידום מקצועי? וכיצד יכולים ארגונים להציע לעובדים עתיד מקצועי משמעותי, גם כשאין תפקיד ניהולי פנוי?

בריאיון לפורטל HRus מסבירה איריס רועי, דירקטורית משאבי האנוש הגלובלית ב-UCT ישראל, מדוע הגיע הזמן להחליף את תפיסת סולם הקריירה במודל התפתחות רחב וגמיש יותר. היא משתפת כיצד ניתן להפוך שיחות קריירה לתוכניות פיתוח מעשיות, מספרת על תוכנית מנטורינג חדשה שהושקה בחברה בהשתתפות 12 זוגות של מנטורים ועובדים, ומתייחסת לתפקידם המשתנה של מנהלי משאבי האנוש בשימור עובדים ובפיתוח היכולות שיידרשו בעידן הבינה המלאכותית.


הסבירי בבקשה למה מסלול הקריירה החדש בשוק העבודה הנוכחי הוא יותר רוחבי ופחות ליניארי, והסבירי בבקשה את נושא ההתפתחות בתפקידי רוחב לעומת התפתחות לינארית ולמה התפתחות רוחבית יכולה להוות קידום?

בעבר היה נהוג לחשוב על קריירה כמעט כמו על סולם: אני מבצעת תפקיד מסוים, מתקדמת לתפקיד בכיר יותר, אחר כך לניהול וכן הלאה. היום מסלולי הקריירה הרבה יותר פתוחים  לרוחב ובאופן טבעי פחות ליניאריים- ככל שאת מתקדמת יש פחות אפשרויות, כיון שהפרמידה לגובה מצטמצמת. כיום אנשים רבים עוברים בין תחומי אחריות, רוכשים מומחיות חדשה, נחשפים לפעילות גלובלית או עסקית, מובילים פרויקטים ומרחיבים את ההשפעה שלהם בארגון – גם בלי שהטייטל שלהם בהכרח משתנה.

בעיניי, זו התקדמות מרתקת. אם עובדת שואפת בעתיד לתפקיד ניהולי, לדוגמא היא לא צריכה להמתין שהתפקיד יתפנה. כבר בתפקיד הנוכחי היא יכולה להתחיל להוביל פרויקט, להתנסות בניהול ממשקים, להיחשף לעבודה עם לקוחות או לפתח לתת מענה ממקומי לגלובאלי. כך, כשההזדמנות לקידום מגיעה, היא מגיעה אליה עם הרבה יותר כלים וניסיון. לפעמים אנחנו ממהרים מדי לעבור לתפקיד הבא, ורק אחרי הקידום מגלים שה"חליפה" החדשה עדיין קצת גדולה עלינו. התפתחות רוחבית מאפשרת להגיע אליה מוכנים יותר.

למה השקעה בהתפתחות עובדים הופכת לכלי שימור קריטי, בתקופה שלעובדים יש פחות נטייה להישאר באותו מקום עבודה לכל חייהם המקצועיים, ובאיזה מקום התפתחות העובדים נמצאת ביחס להעלאת שכר?

שכר הוא כמובן מרכיב משמעותי בהחלטה של עובד להישאר בארגון, אבל הוא לא יכול להיות הכלי היחיד. עובדים  בכל הרמות רוצים לדעת שיש להם עתיד מקצועי, שהם ממשיכים ללמוד ולהתפתח ושהארגון רואה אותם ואת השאיפות שלהם. כשעובד מרגיש שמשקיעים בהתפתחות שלו ונותנים לו הזדמנויות להרחיב יכולות ואחריות, נוצרת מחויבות אחרת לארגון.

לכן לא הייתי מציבה שכר והתפתחות זה מול זה. שכר צריך להיות הוגן ותחרותי, אבל העלאת שכר לבדה לא בהכרח תפתור תחושה של תקיעות מקצועית. לעומת זאת, כשעובד מרגיש שהוא היום במקום טוב יותר מקצועית מכפי שהיה לפני שנה, ושיש לו לאן להמשיך לצמוח בתוך הארגון, יש לו סיבה משמעותית נוספת להישאר.

למה התפתחות מקצועית כבר לא חייבת להיות תלויה בקידום?

הבעיה בחיבור האוטומטי בין התפתחות לקידום היא שמספר תפקידי הניהול בכל ארגון מוגבל. אם הדרך היחידה שלי להתפתח היא לקבל את התפקיד של המנהל שלי, למעשה צמצמנו מאוד את אפשרויות ההתפתחות שלי.

אפשר להתפתח בתוך אותו תפקיד בהמון דרכים: להרחיב אחריות, לרכוש מומחיות, לעבוד מול ממשקים חדשים, להוביל פרויקט, להיחשף לפעילות גלובלית או להתנסות בהובלת אנשים גם בלי להפוך מיד למנהל. לפעמים דווקא ההתנסויות האלה הן מה שמכין עובד בצורה הטובה ביותר להזדמנות הבאה. המטרה היא לא בהכרח לזהות היום את שם התפקיד הבא, אלא להבין לאן העובד רוצה לצמוח ואילו כישורים כדאי לרכושולהתנסות בהם ואילו יכולות כדאי לו להתחיל לפתח כבר עכשיו.

איך ניתן להפוך שיחות מתוחות או עמומות על קריירה, לתהליך מובנה ואפקטיבי?

שיחות קריירה יכולות להיות מורכבות לשני הצדדים. עובד לא תמיד יודע להגדיר בדיוק לאן הוא רוצה להגיע, ולעיתים הוא חושש לומר למנהל שלו שהוא רוצה בעתיד תפקיד אחר – ואולי אפילו את התפקיד שלו. גם מנהלים לא תמיד יודעים איך לנהל את השיחה בלי ליצור ציפייה לקידום שהם לא יכולים להבטיח.

הדרך להפוך את השיחה לאפקטיבית היא להעביר את המוקד מ"איזה תפקיד אתה רוצה לקבל?" ל"איך אתה רוצה להתפתח?". משם אפשר לזהות יכולות שהעובד רוצה לרכוש, פערים שכדאי לצמצם והתנסויות שאפשר לתת לו כבר היום. כשיש יעדים ותהליך מסודר, השיחה מפסיקה להיות הבטחה מעורפלת לגבי העתיד והופכת לתוכנית שאפשר להתחיל ליישם בהווה.

איך UCT משיקה תוכנית מנטורינג לעובדים בעלי פוטנציאל התפתחות?

השקנו השנה ב-UCT ישראל פיילוט ראשון מסוגו אצלנו, שבו משתתפים 12 זוגות של מנטורים ומנטי'ז. זיהינו עובדים בעלי פוטנציאל התפתחות ויחד איתם מיפינו את הצרכים והכיוונים המקצועיים שלהם, ומולם מנהלים בכירים בארגון שיכולים ללוות אותם. לאחר מכן ביצענו התאמה בין המנטורים לעובדים בהתאם לתחומים שהעובדים רוצים להתפתח בהם.

התהליך נמשך כחצי שנה וכולל כעשרה מפגשים בין כל מנטור למנטי. במקביל, המנטורים עצמם עוברים הכשרה שמעניקה להם כלים לנהל את התהליך בצורה שיטתית ולסייע לעובדים להתמודד עם דילמות ולבנות יעדי התפתחות. המנהל הישיר הוא חלק משמעותי מהתהליך, כך שנוצר משולש של עובד, מנטור ומנהל.

את התהליך בהתאמה ספציפית לארגון שלנו בנינו יחד עם תמר חושן , יועצת ארגונית בכירה והיא מדריכה ומלווה את התהליך יחד עם צוות מש"א. 

הדגש הוא על התפתחות שמחוברת לעבודה עצמה. אם עובד רוצה בעתיד להרחיב את הפעילות שלו בזירה הגלובלית, למשל, אפשר לחשוב איך הוא מקבל כבר היום יותר חשיפה לעבודה כזו. אם הוא רוצה להתפתח בתחום ה-AI, אפשר ללוות אותו במשימה אמיתית שבה הוא משתמש בכלי AI לצורך עסקי של החברה, ולא להסתפק בקורס כללי. מבחינתנו, זה גם מפתח עובדים וגם בונה בתוך הארגון עתודה של אנשים שיהיו מוכנים יותר להזדמנויות שייפתחו בעתיד.

יש כאן גם רווח כפול: המנטורים עצמם לומדים ומתפתחים כמנהלים מהתהליך. היכולת ללוות אדם אחר, לשאול שאלות, לתת משוב ולעזור לו לצמוח היא מיומנות ניהולית חשובה בפני עצמה.

איך את רואה את תפקיד מנהל משאבי האנוש בחמש השנים הקרובות?

אני חושבת שאחד האתגרים המרכזיים של משאבי אנוש בשנים הקרובות יהיה לנהל עולם שבו התפקידים עצמם משתנים הרבה יותר מהר. AI ואוטומציה לא בהכרח יעלימו מקצועות שלמים, אבל הם ישנו את המשימות שאנחנו מבצעים ואת המיומנויות שנדרשות מאיתנו. לכן האחריות שלנו היא לא רק לגייס היום את האדם שמתאים למשרה מסוימת, אלא לזהות אצלו יכולת למידה ויכולת חשיבה אג'ילית שתאפשר לו התמודדות עם שינויים. אנחנו חייבים להבין אילו יכולות הארגון יצטרך מחר ולפתח אותן כבר עכשיו אצל האנשים שנמצאים בו.

זה דורש שינוי גם באופן שבו אנחנו מסתכלים על עובדים ועל קריירה: פחות דרך הגדרה קשיחה של תפקיד ויותר דרך היכולות, הניסיון ופוטנציאל ההתפתחות של כל אדם. המטרה היא לאפשר לעובדים להתאים את עצמם לשינויים ולהמשיך לצמוח בתוך הארגון, ובמקביל לשמור על המחוברות שלהם ועל הידע והניסיון שכבר נצברו בו.

האם (ולמה) חשוב לשמר עובדים גם בתקופה הנוכחית, כשהבינה המלאכותית נכנסת יותר ויותר לארגונים?

בהחלט. AI משנה תפקידים ותהליכי עבודה, אבל לפחות מה שאנחנו רואים אצלנו, הוא לא מבטל את הצורך באנשים. בתעשייה ובייצור אנחנו עדיין זקוקים מאוד לעובדים, למהנדסים ולאנשי מקצוע, ובמקביל משלבים AI ואוטומציה כדי לשפר את הדרך שבה הם עובדים.

דווקא בתקופה של שינוי חשוב לשמר אנשים טובים, משום שהם מחזיקים ידע, ניסיון והיכרות עמוקה עם הארגון והלקוחות. השאלה מבחינתי היא פחות "אילו עובדים AI יחליף", ויותר "איך אנחנו עוזרים לעובדים לפתח את היכולות שיאפשרו להם לעבוד טוב יותר לצד הטכנולוגיה". זה מתחבר ישירות להשקעה בהתפתחות מקצועית.

האם בתקופה הנוכחית יש עדיין חשיבות למחוברות ומעורבות עובדים ולמותג מעסיק? ולמה?

כן, ואולי אפילו יותר. מיתוג מעסיק מבחינתי הוא לא רק מה שהארגון מספר כלפי חוץ, אלא החוויה שהעובדים פוגשים בפועל. עובד רוצה להרגיש שהוא עושה עבודה בעלת ערך, שיש לו אפשרות להתפתח ושמקשיבים לו ורואים אותו.

מחוברות חשובה גם ברמה העסקית. עובד שמרגיש שייך ומבין את התרומה שלו לארגון מגיע עם רמת מעורבות ומחויבות אחרת. ובשוק שבו אנשים כבר לא מניחים שהם יישארו עשרות שנים אצל אותו מעסיק, אי אפשר לקחת את הנאמנות שלהם כמובנת מאליה, צריך לבנות אותה לאורך זמן.

איך את רואה את השתלבות הבינה המלאכותית במשאבי אנוש בשנים הקרובות?

AI יהפוך לכלי עבודה שגרתי גם במשאבי אנוש ויש כבר תחומים שהוא חלק מהעבודה. הוא יכול לסייע בניתוח מידע, לזהות מגמות, לייעל תהליכים אדמיניסטרטיביים, ולפנות לאנשי HR זמן לעבודה שבה הערך האנושי שלהם משמעותי יותר – שיחות עם עובדים ומנהלים, פיתוח ארגוני, קבלת החלטות מורכבות וניהול שינוי.

אבל דווקא ככל שהכלים הופכים מתקדמים יותר, חשוב לזכור שלא כל החלטה על אנשים אפשר או נכון להעביר לאלגוריתם. צריך לדעת להשתמש ב-AI ככלי תומך, לצד שיקול דעת, היכרות עם הארגון ורגישות אנושית. מבחינתי האתגר יהיה לפתח אצל אנשי משאבי האנוש גם אוריינות טכנולוגית וגם יכולת להבין איפה הטכנולוגיה מוסיפה ערך ואיפה האדם צריך להישאר במרכז.

אז, איך לדעתך ישתנה אופי התפקידים של העובדים בחמש השנים הקרובות, בעקבות כניסת הבינה המלאכותית כמעט לכל תפקיד?

אני חושבת שפחות נכון להסתכל על זה כשאלה של אילו תפקידים ייעלמו, ויותר על אילו משימות בתוך כל תפקיד ישתנו. חלק מהעבודה החזרתית תעבור לאוטומציה ול-AI, ובמקביל העובדים יצטרכו להביא יותר שיקול דעת, פתרון בעיות, יכולת לעבוד בין תחומים ולדעת להשתמש נכון בכלים החדשים.

זה גם אומר שהיכולת ללמוד ולהשתנות תהפוך לחלק מרכזי כמעט בכל מקצוע. אנחנו כבר לא יכולים לחשוב על הכשרה כמשהו שעושים בתחילת הקריירה ואז עובדים עם אותו סט של מיומנויות במשך שנים. ההתפתחות תהיה רציפה – וזה בדיוק מתחבר לרעיון שמאחורי תוכנית המנטורינג שלנו: לא לחכות שהתפקיד הבא יגיע כדי להתחיל להתכונן אליו, אלא לפתח כבר היום את היכולות שנצטרך מחר.

כנס דיני עבודה השנתי 2026

כנס פיתוח ארגוני 2026

כנס תקשורת פנים ארגונית 2026

כנס יישומי AI למשאבי אנוש 2026

כנס הלמידה וההדרכה השנתי 2026

אין תגובות

השאר תגובה