מעולם משאבי האנוש

כאשר עובדים רבים עובדים מהבית, והגבול בין הבית לעבודה מיטשטש, מסתבר שעובדים רבים ממשיכים לעבוד הרבה אחרי שעות העבודה היעודיות, ומה שבדרך כלל מתקצר אלו הן שעות השינה

כשני שליש מהעובדים אומרים שרמת הלחץ שלהם בעבודה גבוהה יותר משהיתה לפני חמש שנים

איך, לא רק מגייסים טלנטים מובילים מרחוק, אלא איך קולטים אותם היטב וביעילות, איך גורמים להם להיות מחוברים לארגון, איך משמרים אותם והכי חשוב: איך משמרים את הלהט והמוטיבציה שלהם

הגורם המרכזי לסטרס הוא לא התפקיד והמשימות אלא ההתאמה בין העובד לסביבה; יש עובדים שמשגשגים במצבי לחץ, אבל רק בתנאי שמאפשרים להם להיות בשליטה

עובד עזב ורוצה לחזור? לא כדאי לפסול אותו רק משום שעזב; יש כמה יתרונות בולטים לגיוס עובדים חוזרים

העבודה מהבית, שלאחר משבר הקורונה התרחבה בהיקפים חסרי תקדים, שינתה מהותית את אופי העבודה. כתוצאה מכך, חווית העובדים השתנתה במידה רבה ביותר

העובדים נוטשים? מסתבר שבין הסיבות לכך מככבת הסיבה של היעדר השקעה מספקת של הארגונים בהכשרות העובדים

הכרה בהישגי העובדים: למה זה חשוב, מי יכול להכיר בהישגי העובד, מי הם בעלי התפקידים שהעובדים יעדיפו את ההכרה בהם, אילו הישגים ראויים להכרה והערכה רבה יותר, ואיך מדרגים השגת יעדים וסוגי הכרה

אחד ממרכיבי המפתח ליצירת חווית מועמד חיובית וחווית קליטה חיובית, הוא השימוש בתקשורת ניידת בהליכי הגיוס, המיון וקליטת העובד בארגון לאחר גיוסו

אמון של עובדים בארגון הוא מרכיב מכריע בכל שקשור למחוברות העובדים, לפרודוקטיביות שלהם ולשיתוף פעולה ביניהם ובינם לבין ההנהלה