יחסי עבודה
יחסי עבודה 
יחסי עבודה מהווים את המגע בין כל הגורמים בשוק העבודה, והם מחולקים לשלוש קבוצות:
- שכירים.
- מעסיקים.
- צד שלישי (לדוגמא- ממשלה).
ניתן להתייחס ליחסי עבודה בהגדרה מלאה הכוללת כל אירוע כלכלי בשוק העבודה, או בהגדרה חלקית הכוללת יחסים על בסיס הסכמי שכר. יש המאפיינים יחסי עבודה כ-אך ורק מגע בפעילותם של נציגי עובדים שונים. בכל יחסי העבודה, קיים חשש מתמיד להסלמת שיתוף הפעולה והתדרדרותו לסכסוך עבודה.
ביחסי עבודה – 4 רמות (ע"פ החוקר א' שרום, 1983).
- דרג קבוצת העבודה.
- דרג ארגון העבודה.
- דרג שוק העבודה – ענפי שוק שלמים.
- דרג המשק הלאומי.
ישנן 4 גישות עיקריות לחקר יחסי עבודה (ג' בליין, 1978).
- הגישה היחידאית: מתארת את יחסי העבודה כמערכת אינטרסים משותפים והרמוניים. על-פיה, סכסוך הינו חוסר יכולת לשלב בין הגורמים השונים.
- גישת הסכסוך: מתארת את שוק העבודה כזירת קרב בין מעמדות חברתיים.
- גישת המערכות.
- הגישה המדינתית.
מאמרים בתחום של יחסי עבודה:
החל מ-2016: מעסיק יידרש לדווח ישירות לביטוח לאומי על עובדים חדשים
החל משנת הכספים 2016 ואילך מעסיקים יידרשו לדווח שלוש פעמים במהלך השנה - ינואר, אפריל ויולי - על תשלומים ששילמו לעובדים ועל קליטת עובדים חדשים. הדיווח יתבצע באמצעות האינטרנט על ידי מעסיקים גדולים ובצורה ישירה מול המוסד לביטוח לאומי.
סקר: יותר עובדים מדווחים על בעיות נפשיות
קרוב למחצית מהמעסיקים מעידים על עלייה במספר הדיווחים על מקרים של בעיות נפשיות, כדוגמת דיכאון וחרדה. מדובר בידע המטיל על מעסיקים אחריות, שכן החוק אוסר הפליה של אנשים עם מוגבלות, בין אם פיזית ובין אם נפשית. מעבר לכך, לטיפול נכון בעובדים הלוקים בבעיות נפשיות השפעה חיובית על מניעת היעדרויות, על האווירה הנוצרת בחברה, על תחלופת עובדים ועל נאמנות כלפי הארגון.
"חובות המעסיק מכוח החוק למניעת הטרדה מינית הן חובות עצמאיות"
ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי חובות המעסיק מכוח החוק למניעת הטרדה מינית הן חובות עצמאיות, ואינן תלויות בשאלה אם הוכחו הטרדה מינית או התנכלות.
הבוס דרש מעבדאללה להחליף את שמו לגינדי
עבדאללה סביר סיים בהצטיינות ארבע שנות לימודים בהנדסת תעשייה וניהול, אולם הראיונות הרבים לצורך קבלה לעבודה נגמרו כולם בכישלון, לדבריו בשל היותו ערבי. לאחרונה התקבל סוף סוף לעבודה, ובתחילת יום העבודה הראשון התבקש להחליף את שמו. על אף שהסכים - פוטר לאחר זמן קצר בשל 'חוסר התאמה לתפקיד'.
ביה"ד לעבודה חייב מעסיקה לשלם לעובד דמי מחלה בגובה 21,000 שקל
העובד היה מעורב בתאונת דרכים ונקלע למצב של אי כושר עבודה למשך 3 חודשים. ביה"ד חייב את המעסיקה לשלם לו את דמי המחלה וציין כי התנהלותה לא היתה ראויה.
בריטניה: נשים עד גיל 30 מרוויחות יותר מגברים בגילן
ממחקר חדש עולה כי נשים עד גיל 30 נהנות מתנאי שכר טובים יותר ביחס לגברים בגילן, אולם הדבר משתנה לאחר שהן חוצות גיל זה ונתקלות בחסמים להשתלב בתפקידים בכירים על רקע מחויבויות משפחתיות.
בג"ץ אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד מעסיק חרף קיומו של הסכם קיבוצי
בג"ץ דחה עתירות שהוגשו נגד פסיקות ביה"ד הארצי לעבודה המאשרות הגשת תובענות ייצוגיות נגד מעסיקים שהפרו זכויות עובדים, על אף קיומם של הסכמים קיבוציים עמם.
העובד חויב בפיצוי בגובה 200 אלף שקל לאחר שהוכח כי מעל בכספי החברה
ביה"ד לעבודה קבע כי מאחר שהעובד מעל בכספי החברה בהיקף של כ-200 אלף שקל, הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת.
כ-2 מיליון ימי עבודה מתבטלים מדי שנה כתוצאה מהתעמרות כלפי עובדים
הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה שהונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ מרב מיכאלי אינה מיטיבה רק עם העובדים, אלא גם עם המעסיקים. תופעת ההתעמרות בעבודה גורמת לנזק כלכלי עצום למשק, הן בשל ימי היעדרות רבים של העובדים הנפגעים והן בשל הצניחה במוטיבציה שלהם להמשיך לעבוד.
חוק עבודת נשים – סקירה
חוק עבודת נשים מהווה בסיס לתביעות רבות המוגשות לביה"ד לעבודה, ומסתיימות בחיוב המעסיק בפיצויים בהיקף נרחב.
להלן סקירה של עיקרי החוק.











