החברה טענה להגנתה כי פיטורי התייעלות הם לגיטימיים, וכי מדובר בתפקיד שהפך למיותר. השופטת השתכנעה, לאחר עדות של המנכ"ל שעזב, כי לעובד כישורים מגוונים וכי לא יתכן שהחברה לא מצאה עבורו תפקיד אחר בחברה. חוסר תום לב

צוותי משאבי אנוש בארגונים העובדים עם אנליטיקס, מצליחים יותר, כאשר בידיהם כלים אנליטיים לניהול ההון האנושי. כמו כן המוכנות של עובדי הארגון לסייע בתהליכי משאבי אנוש היא גבוהה פי כמה

סטארטאפ אוסטרלי חדש נותן מענה טכנולוגי בתחום ניהול אסטרטגיית הארגון. בעוד המנהלים שוקדים על בניית האסטרטגיה, אין להם אפשרות להנגיש אותה אל העובדים. הטכנולוגיה הפשוטה הזאת גם מנגישה וגם עוקבת אחר טעויות

במהלך חיפוש המועמדים, כמעט תמיד צצות תובנות נוספות על התפקיד, ולכן יש לעדכן את תאור התפקיד בהתאם. לעתים התפקיד גדל ולפעמים מצטמצם

לעתים נדירות מקבל בית הדין לעבודה תביעת "הרמת מסך", קרי מקרה שבו בכיר/ מנהל צריך לשאת בעונש הפיצוי לעובד מכספו האישי. במקרה שלפנינו, קבעה השופטת כי עצם העסקתו של העובד "בשחור" פגעה בעובד, שכן שעות עבודתו ותשלומים אחרים לא הופיעו בתלוש השכר

קביעת סטנדרטים הם אבני יסוד של התעשייה. כך גורס בספרו פול קירנס, חבר מועצה במכון הבריטי לסטנדרטים. לדוגמה, יש צורך בסטנדרטים למדידת עלות הגיוס. כל ארגון יקבע את המשתנים הרצויים לו לגיוס משרה, אך לעלות הגיוס יהיו סטנדרטים מובנים ואחידים מראש

חברת דיזנהויז תבעה שתי עובדות לשעבר, שתוך כדי עבודה פתחו עסק מתחרה והשתמשו בבסיס הנתונים שלה, ושידלו לקוחות ועובדים לעבוד בעסק המתהווה. בית הדין פסק שמדובר בחוסר תום לב ביחסי עובד מעביד, ולכן גזר על העובדות לפצות את החברה בקרוב לחצי מיליון שקלים

עיריית בני ברק, שופרסל וכמעט חינם נתבעו על ידי מועמדת, עובדת סוציאלית בהשכלתה, שביקשה להתפרנס ונפסלה פעם אחר פעם בשל הריונה הצעיר. קו ההגנה של החברות: התובעת מצאה דרך לקבל כסף מבלי לעבוד והחליטה לעקוץ אותנו. בית המשפט לא קיבל את הטענות, מצא כי המועמדת ישרה וגזר עליהן לשלם לה פיצוי כספי של עשרות אלפי שקלים

הראיות שהביא בעלי החברה הוכיחו כי מדובר ברומן ארוך ממנו נהנו השניים, וכי לאות נקמה החליטה העובדת להגיש נגדו תביעת הטרדה מינית שקרית. נגזר על העובדת לשלם קרוב למאה אלף שקלים  

השופטת פסקה כי אי מילוי תפקידו של העובד מהווה הפרת משמעת חמורה, ועל כן החברה תשלם לו פיצויי פיטורין חלקיים. לדברי השופטת, עצם הפיטורין מהווים עונש לעובד, ושלילה מוחלטת של הפיצויים תהווה עונש נוסף שאינו מגיע לו