הסתמכות על קבלני שירותים בתחומי ההייטק כמו גם בתחומי הניקיון, האבטחה וההסעדה היא פרקטיקה מקובלת המעניקה לארגונים מיקוד בליבת העשייה העסקית.
אלא שמול היתרונות התפעוליים, ניצבת חשיפה משפטית, אזרחית ופלילית כבדה עבור מזמיני השירות.
בשנים האחרונות, החקיקה והפסיקה בישראל הבהירו באופן חד משמעי: מזמין שירות אינו יכול עוד לעצום עיניים למתרחש אצל הקבלן.
הפרת זכויות עובדים של עובדי קבלן מטילה אחריות ישירה ואישית גם על הנהלת הארגון המזמין.
מימדי הליקויים והסיכון הכלכלי:
דו"חות בקרת שכר ומחקרי שוק בתחום התעסוקה בישראל חושפים מציאות מורכבת של חשיפה ארגונית:
1 שכיחות ליקויים גבוהה:
מדו"חות של משרדי רואי חשבון ובודקי שכר מוסמכים בישראל עולה, כי בכ-65% מהמכרזים והחוזים לקבלת השירותים בתחומי הניקיון והאבטחה, נרשמים ליקויים או חוסרים בתנאים הסוציאליים, לרבות הפקדות לפנסיה, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה וכדומה.
2 עיצומים כספיים ופליליים:
נתוני מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה מצביעים על גבייה של עשרות מיליוני שקלים בשנה בעיצומים כספיים.
חלק ניכר מהם מושת ישירות על מזמיני שירות (הארגון שמקבל את השירות) שלא פיקחו כראוי על קבלני כוח האדם שפועלים אצלם.
1 אימפקט תדמיתי ומשפטי:
מחקרים גלובליים שנערכו על ידי החברות דלויט ו-PwC בתחום ניהול סיכוני שרשרת אספקה של צד שלישי, מצביעים על כך שאירועי פגיעה בזכויות עובדים על ידי קבלני משנה גורמים לירידה של עד 15% במדדי המותג.
לכך מתווספות עלויות משפטיות כבדות המקזזות לחלוטין את החיסכון הכלכלי שבהתקשרות.
מה אומר החוק להגברת האכיפה ומנגנוני ההגנה:
בישראל, החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה, התשע"ב-2011, קובע מנגנון אחריות אזרחית ופלילית של מזמין השירות (הארגון שמקבל את השירות).
להלן 3 התניות מרכזיות להטלת אחריות שמטיל החוק, וההגנות שהחוק מספק לארגון מזמין השירות שפועל לפי הכללים:
1 מניעת הצעות הפסד (מכרזים הפסדיים):
חל איסור מוחלט להתקשר בחוזה שבו התמורה לקבלן נמוכה מעלות השכר המינימלית של העובדים, בתוספת רכיבים סוציאליים חובה ורווח סביר לקבלן. חוזה הפסדי נחשב מבוטל מעיקרו וחשוף לסנקציות פליליות.
2 ביצוע בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך:
החוק מעניק הגנה מפני תביעות ועיצומים כספיים, במקרים בהם מזמין השירות (הארגון) ממנה בודק-שכר מוסמך, המבצע בדיקות מדגמיות תקופתיות של תלושי השכר וההפקדות הפנסיוניות של עובדי הקבלן.
3 מנגנון תיקון ליקויים מהיר:
אם מתגלים ליקויים בדו"ח בודק השכר, על מזמין השירות לדרוש מהקבלן את תיקונם המיידי.
אם הקבלן מסרב או לא מתקן, חובה על המזמין לבטל את ההתקשרות איתו או לחלט ערבויות כדי לשלם ישירות לעובדים.
בשורה התחתונה, שקט נפשי של מעסיק אינו מושג באמצעות חתימה על חוזה דרקוני עם הקבלן, אלא באמצעות אכיפה אקטיבית ובקרה רציפה.
ארגונים שיקפידו על תמחור הוגן במכרזים, ישלבו בדיקות שכר תקופתיות ויפעלו בשקיפות, יגנו על עצמם מפני חשיפה משפטית ויהוו מודל להעסקה הוגנת ואחראית.
