שיתוף

הקושי הרב לגייס עובדים, בעיקר בעלי מיומנויות וניסיון ספציפיים, היה יכול להיפתר בחלקו הגדול, אילו ארגונים היו פותחים את שערי הגיוס שלהם בפני עובדים מבוגרים שגילם מעל 40.

אחרי הכול, כאשר מדברים על קושי לגייס עובדים, מדובר בדרך כלל על הקושי לגייס עובדים צעירים שגילם הוא פחות מ-40.

בקרב רוב הארגונים יש חשש גדול לגייס או להמשיך להעסיק עובדים מבוגרים מעל גיל 40, בגלל מכלול של סיבות, שהבולטת שבהן היא החשש מפני עלויות גבוהות יותר של העסקת עובד מבוגר על פני עובד צעיר.

מסקר שנערך לפני כשמונה שנים על ידי שירות התעסוקה הישראלי בנושא תעסוקת מבוגרים בישראל עולה, כי העלייה המתמשכת בתוחלת החיים, בשילוב ירידה בשיעורי הפיריון, מעידים על מגמת הזדקנותה של האוכלוסייה בכל העולם.

החשש המרכזי הוא, כי הצטמקותו של כוח העבודה ביחס ליתר האוכלוסייה (כלומר ירידת שיעור האוכלוסייה העובדת לעומת שיעור האוכלוסייה שפרשה לגמלאות), הנגרמת כתוצאה מהזדקנותה של האוכלוסייה, תשפיע לרעה על הכנסות המדינה ממיסים, ועל ההוצאות של מערכות הרווחה, הבריאות, הפנסיה והביטוח הלאומי.

המשמעות בפועל היא, שלמדינה יש אינטרס ברור בכך שארגונים יעסיקו יותר מבוגרים ולאורך זמן רב יותר.

הפתרון היחיד שנמצא עד כה בישראל הוא העלאת גיל הפרישה. אלא שפתרון זה אינו מספיק, שכן ארגונים נרתעים מגיוס מבוגרים או המשך העסקתם לאחר שהם מגיעים לגיל 40 או לכל היותר גיל 45.

הצעד של העלאת גיל הפרישה היה אולי יכול להועיל, אילו המדינה היתה מציעה לארגונים תמריצים משמעותיים בכל הקשור להעסקת עובדים מבוגרים.

מאחר שנכון לעכשיו אין תמריצים שכאלה, הרי שמהדו"ח של שירות התעסוקה עולה, כי בצד מגמת ההזדקנות הטבעית של האוכלוסייה בעולם ובישראל עובדים רבים נפלטים משוק העבודה בגיל מוקדם יותר מבעבר, בין היתר משום שהם חווים אפליה על רקע גילם.

עוד עולה מהדו"ח, כי אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שמעסיקים מפטרים או מוציאים לפנסיה מוקדמת עובדים מבוגרים בשל עלות שכרם הגבוהה (הכוללת זכויות סוציאליות), הנובעת ממרכיב הוותק בשכר.

הסבר אחר, טוענים מחברי הדו"ח, קשור לטענה כי קיימת האצה בקצב השינויים הטכנולוגיים. האצה זו, הם טוענים, גורמת לפיטורי עובדים ותיקים בעקבות העלויות הכרוכות בהכשרה מחודשת שלהם.

התוצאה היא שהדעה הרווחת בציבור הישראלי גורסת כי לעובד מבוגר קשה יותר למצוא עבודה לאחר שנפלט ממקום עבודתו.

מסקר שערך משרד הכלכלה והתעשייה עולה, כי כ-45 אחוזים מהנשאלים סבורים כי קיימת אפליה לרעה במקום העבודה כלפי עובדים מבוגרים.

כתוצאה מכך, מפעם לפעם עולות הצעות לעידוד תעסוקת מבוגרים במשק הישראלי, וחלקן אף מיושמות ויוצאות אל הפועל.

מהדו"ח של שירות התעסוקה עולה, כי ככלל, עובדים שעברו את גיל 45 עלולים לחוות קושי יחסי בשמירה על מקום עבודתם או במציאת עבודה מתאימה.

קושי זה משתקף בירידה בשיעורי התעסוקה בטווח הגילאים 45 עד 54 ואילך, וכן בעלייה במשך הזמן הדרוש לעובדים אלה בחיפוש עבודה.

הדו"ח מציין, כי למרות העלייה במשך הזמן הדרוש לחיפוש עבודה, לא נמצאה עלייה בשיעור האבטלה של עובדים מבוגרים, ככל הנראה משום ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה יורד בטווח הגילאים 45-54.

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה