"המידע השלם שמספקת המסלקה הפנסיונית מאפשר לתכנן טוב יותר את צרכי החיסכון...

"המידע השלם שמספקת המסלקה הפנסיונית מאפשר לתכנן טוב יותר את צרכי החיסכון הפנסיוני"

יובל ארנון, יו"ר הועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח: "המסלקה הפנסיונית תהיה גם מסלקה פיננסית ואפשר לבצע דרכה סליקת כספים"

שיתוף
תכנון החיסכון הפנסיוני

"המסלקה הפנסיונית מאפשרת כיום לקבל תמונה מאד מקצועית ומאד מקיפה ויסודית על החיסכון הפנסיוני של כל אזרח במדינת ישראל. מדובר במידע שעד הקמת המסלקה ותחילת קבלת השירותים ממנה היה מאוד בעייתי לקבל, משום שהאזרח נאלץ להתרוצץ בין גופים רבים ושונים, מה גם שהיו לו חסכונות שהוא אפילו לא היה מודע לקיומם, והיה צורך 'לתרגם' אותם למכנה משותף, דבר שהיה מאד בעייתי", דברים אלה אומר יובל ארנון, יו"ר הועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח, בשיחה עם HRus.

לדבריו, "המסלקה הפנסיונית מאפשרת לקבל בלחיצת כפתור, ובפרק זמן קצר יחסית של עד שלושה ימים, תמונה מאוד מדויקת ומאד מקצועית על סך כל החיסכון הפנסיוני שיש לאדם, בכל הגופים המוסדיים הקיימים במשק בהם: קרנות פנסיה ותיקות וחדשות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות וכיוב, כולל קרנות פנסיה ותיקות שהן כבר סגורות.

"בקצרה, כל הקרנות הקיימות בין אם פעילות או לא. לדוגמה, אם לחוסך היתה קרן שהוקמה לפני 30 שנה, והצטברו בה כספים, הוא יגיש שאילתה למסלקה ובתשובה יקבל אינדיקציה לכספים האלה. יש כאן מהפיכה מאד גדולה".

מהי מידת האמינות של המסלקה הפנסיונית?

"האמינות של המסלקה הולכת וגדלה, ולהערכתי מגיעה כיום ל-80%-100%. המסלקה היא למעשה מעין צינור. אין לה את המידע עצמו. היא רק מבצעת את ההפנייה לכל הגופים הקיימים בשוק. חשוב לציין כי המידע נשמר גם בקרנות שעברו כמה גלגולים ובעלויות, ואפשר לאתר את הכספים.

"ברמת השוק העולמי המסלקה הפנסיונית היא כלי מאד ייחודי. מהבחינה הטכנולוגית אין לכלי הזה כמעט אח ורע בשום שוק. כאמור, כיום המסלקה מעבירה מידע בלבד. המידע כולל כמה כסף יש לחוסך, היכן הוא נמצא, כמה הפרישו מתוך זה לחסכון, כמה מתוך זה מהווה ביטוח אבדן כושר עבודה וכו. המידע השלם מאפשר לתכנן טוב יותר את צרכי החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח של החוסך".

לדברי ארנון, "יש לכך חשיבות רבה, שכן החל מה-1 בנובמבר 2015 מחוייב כל בעל רישיון של סוכן ביטוח או יועץ ביטוח המוגדר כסוכן פנסיוני, או יועץ פנסיוני, או משווק פנסיוני, לפנות למסלקה הפנסיונית בכל פעם שהוא יושב עם הלקוח, במטרה לתכנן את תוכנית החיסכון הפנסיוני שלו. לפעולה קוראים פישינג, והיא מספקת את כל המידע שיש על החוסך. רק על בסיס המידע הזה ניתן להתאים את החיסכון המתאים ביותר.

"בחלק מהמקרים שולחים שאילתה למסלקה ולאחר קבלת המידע מנתחים את החומר ומבצעים פענוח, ואז יושבים עם הלקוח. איש המקצוע צריך להיות מסוגל להביא בפני הלקוח את התמונה המלאה. לדוגמה: יש לך קרן ותיקה תשמור עליה, יש לך שכר כזה וכזה שלא מביטוח וכו. זה מעין שיקוף רנטגן של מכלול התוכניות והחסכונות".

מה צפוי להיות השלב הבא בהתפתחות המסלקה הפנסיונית?

"בשלב השני, שאמור להיכנס לתוקף בימים אלו, המסלקה הפנסיונית תהיה גם מסלקה פיננסית שאפשר לבצע דרכה סליקת כספים. המשמעות בפועל היא, שמעסיקים יתחילו להעביר דרכה כספים בגין עובדיהם, לגופים בהם הם מבוטחים.

"לדוגמה, מעסיק שמעסיק עשרה עובדים, המבוטחים בשתיים או שלוש קופות, ארבע קרנות השתלמות ושתי חברות ביטוח, יוכל להעביר את כל הכספים של כל אחד מהם באמצעות המסלקה. היא תדע היכן בדיוק ולאיזה גוף להפקיד כל סכום ואיך לפצל את הכספים על פי נתונים שתקבל מהמעסיק. יהיו עוד כמה שירותים שיתקבלו דרכה, אבל זה השירות המהותי ביותר".

מי עומד מאחורי המסלקה?

"המסלקה פותחה ומופעלת על ידי חברת נס סוויפט, חברה בת של חברת ה-IT הישראלית נס. ב-2012 היא זכתה בזיכיון בלעדי לעשר שנים, ולכן כל פעולה כאן עולה כסף. בכל פעם שמגישים בקשה למידע (פישינג) יש לשלם 40 שקלים. בנוסף, המסלקה מאפשרת להעביר דרכה את הדיווחים הדיגיטליים. יש לכך חשיבות בפרט עבור המעסיקים הקטנים שאינם עובדים עם חברות השכר הגדולות.

"אנחנו כלשכה מעודדים את הסוכנים שלנו להשתמש במסלקה. עד היום הצטרפו יותר מ-1200 סוכנים ואני מניח שמעתה, לאור חובת השימוש בקבצים דיגיטליים מאובטחים, יצטרפו יותר. אנחנו רואים בזה כלי מקצועי שמאפשר לסוכן לעשות עבודה מקצועית. עם זאת, אני טוען שאת התשלום עבור הבקשה למידע, המדינה היתה צריכה לאפשר לקבל ללא עלות, כלומר לשלם למפעיל במקום להטיל את העלות הזאת על המעסיק".

התקנות החדשות מטילות על המעסיק את החובה לשלם עבור המידע?

"לא בדיוק. נכון להיום, אף אחד לא אומר מי בפועל צריך לשלם. בשום מקום לא מוגדר על מי חלה חובת התשלום עבור המידע. נניח שיש מעסיק שמעסיק 200 עובדים, ועליו לשלם 40 שקלים עבור כל עובד, מה קורה אם הוא לא מסכים לשלם את הסכום הזה? על מי חלה חובת התשלום? אנחנו טוענים שבנקודה הספציפית הזאת, המדינה היתה צריכה לתת את השירות ללא תמורה.

"בכל שאר השירותים של המסלקה לגיטימי לבקש תמורה, משום שכל שאר השירותים ניתנים לביצוע גם ללא המסלקה. אבל את הבקשה למידע חייבים לעשות דרך המסלקה. אין אופציה אחרת. וזו פעולה שחייבים לעשות כדי לספק ללקוח (לעובד) את השירות הנכון והמקצועי ביותר".

סדנת ניהול זמן

אין תגובות

השאר תגובה