"פרישה היא השינוי הגדול ביותר שעושה האדם הבוגר בחייו"

צחי קלנר, מנכ"ל משותף בחברת נתיבי פרישה: "בתהליך פרישה נכון אדם צריך למצוא לעצמו סיבה חדשה לקום בבוקר. לכן אנחנו רואים את הפרישה כהזדמנות לעשות דברים חדשים"

שיתוף

"ב-1873 ביסמרק יסד את מנגנון הפרישה. הרעיון היה שמי שהגיע לגיל 65 יוכל לנוח בשנותיו האחרונות בלי צורך לדאוג לשום דבר אחר" כך פתח צחי קלנר, מנכ"ל משותף בחברת נתיבי פרישה, את הרצאתו בנושא פגישה עם פרישה, בכנס פרישה ופנסיה 2022 למנהלי ומנהלות משאבי אנוש שנערך במכללה האקדמית תל אביב יפו.

"מה השתנה ב-150 השנים האחרונות: גיל הפרישה עדכן את עצמו ל-67.

"חלקכם תפרשו בגיל 72. הילדים שלכם? שאלה מעניינת. כי אם גיל הפרישה עדכן עצמו בשנתיים, תוחלת החיים עודכנה יותר. היום תוחלת החיים היא 81-84.

"אם נחשב את תוחלת חיים של אנשים שהגיעו לעשור השביעי בחייהם, החל מגיל 60 – אנשים חיים בפנסיה כשלושה עשורים.

"מה שהיה (בעבר) לא רלוונטי להיום. ולכן החשיבות הגדולה של ההכנה לפרישה. היום יש כ-60-70 אלף פורשים בשנה. אוכלוסיית הפורשים בישראל גדלה בקצב המהיר ביותר.

"אוכלוסיית מדינת ישראל ב-20 השנה האחרונות הוכפלה פי ארבעה. אוכלוסיית הפורשים הוכפלה פי 12. היום תסמיני הזקנה מגיעים בגיל הרבה יותר מאוחר. הפורשים של היום החלו לעבוד בגיל 20-22. יש אנשים עם 40 שנות ותק.

"הצעירים, הילדים של הפורשים בגילאי 30-32. הבגרות התעסוקתית מתחילה יותר מאוחר, הזקנה יותר מאוחרת.

"ויש עולם חדש של פורשים חדשים שלא היו בעבר, שמספרם הולך וגדל, והם לא זקנים. הם אנשים שרוצים לכבוש את העולם.

"אלה אנשים שפורשים ויש להם עוד 25-30 שנה של חיים. כשאנחנו צריכים לחיות עוד 30 שנה אנחנו צריכים שיהיה לנו כסף לעוד 30 שנה.

"כשאנשים פורשים, זה תהליך מאוד מורכב. פרישה היא השינוי הגדול ביותר שעושה האדם הבוגר בחייו. ושינוי זה דבר מפחיד.

"אדם שעובד באותו מקום עבודה, רגיל כל יום, במשך עשרות שנים, לעלות על האוטו, להגיע לאותו מקום, להפגש פחות או יותר עם אותם אנשים ופתאום אומרים לו, תמו שירותיך. תודה רבה. והוא צריך לבנות לעצמו מערך חיים אחר.

"מקום העבודה נותן לעובד הרבה דברים פרט לכסף: הערכה עצמית. הערכה חיצונית, משמעות, תחושת שייכות.

"בתהליך פרישה נכון הוא צריך לבנות לעצמו מערך חלופי. למצוא לעצמו סיבה חדשה לקום בבוקר. בדיוק מהסיבה הזאת, אנחנו רואים את הפרישה כהזדמנות לעשות דברים חדשים.

"במסגרת ההזדמנות הזאת אני רוצה לנסות להשריש מונח חדש: אני לא מאמין במושג 'יציאה לפנסיה'. אני מאמין במושג 'כניסה לפנסיה'.

"זה נשמע סמנטי. אבל זה לחלוטין לא. כשאני יוצא מה קורה לדלת? היא נסגרת. כשאני נכנס מה קורה לדלת? היא נפתחת. וזה כל הסיפור.

"ולכן אנחנו מתייחסים להבנה שזה שינוי שהוא שינוי קשה ומפחיד. אבל הרעיון שלנו בתהליך הכנה נכון לפרישה הוא להראות לפורש את ההזדמנות החדשה שנקרית בדרכו. בגרות שנייה.

"איך האדם מפתח לעצמו את בגרותו השנייה. את המשמעות החדשה בחיים. זה הרעיון הכולל של פרישה נכונה. הכסף הוא חלק מזה.

"מעגל חייו של האדם העובד: 70 אחוז מזמן הערות שלו שייך לעבודה. מעט מדי לפנאי ומעט מדי למשפחה. וכשהאדם מסיים את מעגל העבודה שלו, 70 אחוז מזמן הערות שלו מתפנה.

"נוצר תהליך שינוי זהותי. כי כשאני עובד אני מציג את עצמי דרך מקום העבודה שלי. לפי התפקיד שלי. וכשאני יוצא לפנסיה זו תחושה של ריקנות. ואנחנו צריכים לעזור לעובד להתמודד עם זה.

"כשאדם פורש משתנים כמה תחומים עיקריים בחייו: קודם כל הנושא האישי של מי אני ומה אני אחרי הפרישה.

"אבל המילה שהכי מפחידה את הפורש היא מחליף. יש לי מחליף. אני עוזב את מקום העבודה אחרי 25-40 שנה והמקום הזה ימשיך להתקיים. יש מקומות שכבר חצי שנה לפני כן כבר לא מזמנים אותו לפגישות עבודה ותהליכי חשיבה.

"אלו החששות הגדולים של הפורש. ולא רק שיש לו מחליף, גם רוצים שהוא יכשיר אותו. ארגונים נמדדים בין היתר בהעברת ידע. לכן הפורש נדרש לחפוף בצורה מסודרת את המחליף ולהעביר את הידע הלאה.

"אנשים חושבים שאם הם פורשים הם צריכים להיות עם בני הזוג שלהם 24 שעות ביממה. לפרוש מהסיבות הלא נכונות או לא לפרוש מהסיבות הלא נכונות זה היינו הך.

"ילדים הם גם לא האנשים שצריך להתייעץ איתם. הטיפ הראשון בקורסי פרישה זה שהילדים והנכדים מחכים לפרישה יותר מהפורשים עצמם.

"חשש נוסף הוא עד מתי יספיק לי הכסף. האם הוא יספיק לי לכל כך הרבה שנים. ומה אני עושה עם החסכונות שלי. איך אני מתכנן אותם.

"תכנון פיננסי עוסק בדיוק בשאלות איך אני לוקח את המשאבים שלי ודרכם מתמודד עם שאר הדברים.

"הכסף הוא האמצעי להגשים את כל החיים החדשים של הפורש. הוא צריך להקדיש הרבה מאוד זמן למשפחה ולהינות מהחיים אבל הוא חייב להשקיע במשהו שנקרא משמעות".

לצפייה בהרצאה המלאה יש להכנס לסרטון שבראש העמוד

כנס משאבי אנוש בנושא העצמת ההון האנושי

אין תגובות

השאר תגובה