שיתוף

במדינה שכל כך מדרבנת ילודה, מאוד לא ברור איך קרה שדווקא האפליה נגד נשים בהיריון רווחת בכל כך הרבה מקומות עבודה. לכאורה, החוק מגן על נשים בהיריון. פיטורים של עובדת בהיריון, ללא היתר, מהווים עבירה פלילית.

אם פיטרתם עובדת במהלך הריונה, בית הדין יכול לבטל את הפיטורים ובה בעת לפסוק לה פיצויים. עובדת שפוטרה בעת היריונה, או אפילו עובדת שלא התקבלה לעבודה לאחר שדיווחה בעת הריאיון על הריונה, יכולה להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה של חוקי העבודה. אלא שהאיסור הזה ניתן לביטול הודות להיתר ממשרד הכלכלה.

אסור לפטר אלא אם כן יש היתר ממשרד הכלכלה

אם כך, מה בדיוק אומר החוק: ראשית, החוק אוסר לפטר עובדת בהיריון שעובדת באותו מקום עבודה, או עבור אותו מעסיק, משך ששה חודשים. ואם הפיטורים נובעים מעצם העובדה שהעובדת בהיריון, הרי שחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על המעסיק לפטר את העובדת גם היא עבדה עבור אותו מעסיק פחות מששה חודשים. זאת ועוד, החוק אוסר על המעסיק לפגוע בתנאי העסקתה של העובדת, כלומר בהיקף המשרה שלה ובהכנסתה.

הגנה מלאה של החוק? לא בדיוק. מסתבר שאם המעסיק רוצה בכל זאת לפטר את העובדת בתקופת ההיריון, עליו להגיש בקשה להיתר לממונה על חוק עבודת נשים באגף ההסדרה במשרד הכלכלה. ההיתר ינתן רק אם הממונה שוכנעה כי הפיטורים אינם קשורים להריון. בד בבד, לממונה יש שיקול דעת ויתכן שההיתר לא יתקבל גם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. באיזה אחוז של המקרים מתקבלים היתרים ואיזה אחוז של הבקשות נדחה? לא ברור.

מה שכן ברור הוא, שאף על פי שהחוק אוסר קטגורית על מעסיקים לפטר אישה במהלך ההיריון ובתקופה המוגנת, הרי שיש בו סעיפים שמאפשרים למעסיק לפנות בבקשה לקבלת היתר לפיטורים בתקופות אלה. בקשה זו להיתר לפיטורים מהווה, הלכה למעשה, מנגנון ההגנה על מעסיק שרוצה לפטר עובדת בהיריון.

ולמרות כל זאת, לאחרונה פסק בית הדין לעבודה, כי מעסיק שפיטר עובדת במהלך תקופת הריונה ללא היתר, ישלם לה פיצוי של 70 אלף שקלים, אף על פי שפדתה את שכרה במהלך תקופת הריונה. בית הדין קבע, כי אין אפשרות לפדות בכסף את תקופת איסור הפיטורים במהלך ההיריון.

איסור על העסקה בשעות נוספות, בלילות ובימי המנוחה

החוק מחייב עובדת להודיע על הריונה למעסיק כאשר היא מגיעה לחודש החמישי להריונה. אבל בין אם העובדת הודיעה על הריונה, ובין אם נודע לו על כך הריונה ממקור אחר, הרי שהחל מהחודש החמישי והלאה, החוק אוסר על המעסיק להעסיק אותה בשעות נוספות, ביום המנוחה השבועית ובמשמרות לילה.

היוצאים מהכלל הם מקרים בהם העובדת הודיעה למעסיק בכתב, כי היא מסכימה לעבוד בימי המנוחה ובשעות נוספות או בלילה, והציגה אישורים רפואיים מתאימים לכך.

היעדרות בתשלום

עובדת בהיריון יכולה להיעדר מהעבודה לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון, וכן לצורך בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות להיריון, ואסור להפחית משכרה עבור השעות בהן יצאה לבדיקות אלה.

מצב של שמירת היריון

מותר לעובדת בהיריון להיעדר מהעבודה במהלך חודשי ההיריון אם הציגה אישור בכתב מרופא, לפיו מצבה הרפואי מחייב אותה להיות בשמירת היריון. היעדרות בעקבות שמירת היריון לא אמורה לפגוע בזכויותיה הקשורות לוותק העבודה אצל המעסיק. כלומר, חודשי ההיעדרות לצורך שמירת היריון נחשבים כחודשי ותק בעבודה.

סכנה לשלום העובר

במקרים בהם העובדת אינה בשמירת היריון, אבל סוג העבודה שהיא מבצעת עלול להוות סכנה לשלום העובר, או שמקום העבודה מהווה סכנה, או שאופן ביצוע העבודה מהווה סכנה לה או לעובר, בכל המקרים האלה, כל עוד יש לכך אישור בכתב מהרופא, החוק מאפשר לעובדת זו להיעדר מהעבודה במהלך חודשי ההיריון.

אלא שהיעדרות מסוג זה אינה בתשלום, כלומר היעדרות מסוג זה תחשב כחופשה ללא תשלום. ולמרות זאת, היעדרות מסיבות אלה לא תפגע בזכויות המגיעות לה בזכות הוותק. מתי עובדת זו לא תוכל לצאת לחופשה ללא תשלום בחודשי ההיריון? כאשר המעסיק הציע לה לעבוד בעבודה חלופית במהלך חודשי ההיריון שאינה מסכנת את העובר.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה