שיתוף

מתקנות מס הכנסה לגבי שווי השימוש ברכב עבודה עולה, כי בגין 'רכב תפעולי' ו'רכב עבודה' לא נזקפת לעובד הכנסה, שיש לגבות בגינה מס ומכיוון שכך, אין לחייב הכנסה זו בביטוח לאומי.

במקרה שהובא לאחרונה בפני בית הדין הארצי לעבודה, לא מתקיימים ברכבי החברה המערערת שלושת רכיבי הגדרת 'רכב תפעולי'.

לכן, פסק בית הדין, כי הטענה כי יש להכיר בכלי הרכב כרכב עבודה הועלתה לראשונה בערכאת הערעור ולכן אין מקום לדון בה לגופה.

בגלל טבע עבודתה של החברה מערערת, כדי לספק את שירותיה, היא צריכה להעמיד לרשות עובדיה כלי רכב.

כלי הרכב שעלו בערעור הם רכבי שירות שניתנו לעובדים, שני מיניבוסים שלטענת החברה הוסרו מהם הספסלים כדי להרכיב את הציוד הנדרש, שני כלי רכב ששימשו את הטכנאים שהם בעלי מניות, והותקנו בהם מתקנים הנדרשים לעבודת הטכנאים.

ועדת השומה קבעה, כי כלי הרכב היו צמודים לעובדים מסויימים, גם אחרי שעות העבודה. כמו כן, ניתן היה לעשות ברכב שימוש פרטי, אם כי מדובר בשימוש מועט בגלל הציוד המצוי בו.

כמו כן קבעה ועדת השומה, כי בביקורת הניכויים שנערכה מסרה החברה כי אין ברשותה דו"ח תיאום רכב.

מנהלת החשבונות מסרה כי בשנים 2003-2009 לא נערכה בקורת ניכויים על ידי רשויות המס. בית הדין האזורי פסק, כי החובה לשלם דמי ביטוח לאומי היא לפי שווי שימוש מלא, ביחס לכלי הרכב הנדונים, ולכן החברה ערערה.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור החברה ופסק כך: חוק הביטוח הלאומי קובע כי יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו עבור החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום.

על פי פקודת מס הכנסה, יש לשלם מס הכנסה על הכנסה שהופקה מהמקורות המפורטים בו. עוד קובעת הפקודה, כי הצמדת רכב לעובד על ידי המעסיק נחשבת, ככלל, להכנסת עבודה, שבעקבותיה יש לשלם מס ולכן גם דמי ביטוח לאומי.

מתקנות מס הכנסה עולה, כי בגין רכב תפעולי ורכב עבודה לא נזקפת לעובד הכנסה שיש לשלם תמורתה מס הכנסה ולכן ביטוח לאומי.

'רכב תפעולי' מוגדר כרכב שהתקיים בו אחד משני תנאים:

1 הרכב הוא רכב ביטחון המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד.

2 הרכב לא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעסיק, והוא משמש רק לצורכי המעסיק או בעל העסק.

כמו כן, מקום העיסוק של המעסיק, או בעל משלח היד או בעל העסק, אינו בבית מגוריו, ובתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק.

'רכב עבודה' מוגדר כרכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים.

במקרה הנוכחי, לא מתקיימים שלושה רכיבי הגדרת רכב תפעולי:

1 לא מתקיים התנאי של העדר שיוך הרכב לעובד מסויים (כלומר, התנאי לפיו הרכב לא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעסיק), משום שכל כלי רכב מוצמד לעובד מסוים ועומד לרשותו גם אחרי שעות העבודה.

2 לא מתקיים התנאי השני, בלעדיות השימוש ברכב לצורכי העבודה (התנאי לפיו הרכב משמש רק לצורכי המעסיק או בעל משלח היד או העסק), כיוון שהעובד יכול היה להשתמש ברכב לצרכיו הפרטיים גם אם במידה מוגבלת בשל ציוד המצוי בו.

3 לא מתקיים התנאי השלישי לגבי מקום הימצאו של הרכב בתום יום העבודה (התנאי לפיו בתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק), מכיוון שבתום יום העבודה הרכב נמצא בשטח העובד, ולא בשטח המעסיק.

 

כנס משאבי אנוש בנושא העצמת ההון האנושי

אין תגובות

השאר תגובה