מתי מותר ומתי אסור למעסיק לחטט באימייל של העובד

מתי מותר ומתי אסור למעסיק לחטט באימייל של העובד

פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מגן על פרטיות העובד מול זכות הקניין של המעסיק

שיתוף
מתי אסור למעסיק להכנס לאימייל של העובדה

האם למעסיק יש זכות להפר את פרטיותו של העובד על ידי כניסה לתיבת האימייל שלו? ארגונים רבים מחתימים את העובדים על טופס הרשאה לכניסה לתיבת האימייל שלהם, כתנאי להעסקתם בחברה, בין אם זו תיבת האימייל שלהם בעבודה או אף לתיבת האימייל האישית שלהם. מעטים המעסיקים שיודעים שלמעסיק אסור בשום אופן להחתים את העובדים על טופס כזה בכפייה או תחת תנאים, וכי פלישה כזאת לפרטיותו של העובד עלולה להביא בעקבותיה תביעה לפיצויים.

הזכות לפרטיות במרחב הווירטאלי במקום העבודה אמנם אינה מעוגנת בחוק, אבל לפני כמה שנים קבע בית הדין הארצי לעבודה, בראשות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה נילי ארד, פסק דין מקיף שמתפרס על פני כ-100 עמודים ודן בסוגייה של חדירת המעסיק למרחב הווירטואלי של העובד במקום העבודה, כאשר מדובר בראש ובראשונה בתיבת הדואר האלקטרוני שלו.

זכות הפרטיות מול זכות הקניין

ככלל, פסק הדין נוקט בגישה המכירה במורכבותו של ניגוד האינטרסים: מצד אחד זכות הקניין של המעסיק, ומצד שני, הזכות לפרטיות של העובד. בית הדין נקט בגישה של התחשבות בחירויות הפרט השונות של העובד. לאור העובדה שמאזן הכוחות בין העובד למעסיק אינו מאוזן, נתן בית הדין עדיפות להגברת ההגנה על זכות העובד לפרטיות, אף על פי שהיא באה במובן מסוים על חשבון הפגיעה בזכות הקניין של המעסיק.

על פי הכללים אותם קבע בית הדין בכל הנוגע לחדירה למרחב הווירטואלי של העובד, רשאי המעסיק לקבוע, באופן מידתי, כללי אסור ומותר בשימוש במחשבים שבמקום העבודה, לרבות איסור מפני שימוש באתרים מזיקים או אתרים מסיחי דעת. עוד נקבע, כי המעסיק רשאי להשתמש בטכנולוגיות שמטרתן לחסום מלכתחילה שימוש בלתי ראוי במחשבים. ועם זאת נקבע כי אם יש למעסיק מדיניות בנושא זה הוא חייב להציגה באופן ברור בפני עובדיו וליידע אותם על כך.

תיבת דואר אלקטרוני (אימייל) מקצועית

פסק הדין שפסק בית הדין הארצי לעבודה קובע, כי המעסיק רשאי להגדיר את תיבת האימייל העומדת לרשות העובד כ-תיבה מקצועית, כלומר, כזו המיועדת לצרכי עבודה בלבד ואסורה לשימושו האישי של העובד. על תיבה כזאת חלות כמה הוראות:

1. כל עוד המעסיק הבהיר לעובדים את הכללים בנושא התיבה המקצועית, הוא רשאי לנטר את התיבה ולעקוב אחריה ואף להיכנס לתכתובת האימייל המקצועית שבה.
2. ואולם, אם העובד בכל זאת קיים תכתובת אישית בתיבה המקצועית, המעסיק אינו רשאי להיכנס לתוכן של אותה תכתובת.
3. מתי המעסיק כן יכול להכנס לתכתובת אישית? כאשר מדובר במקרים חריגים שיש בהם חשש לשימוש פסול ו\או בלתי חוקי באימייל, וגם אז, זה רק בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו המפורשת והחופשית לכך שהמעסיק יכנס לתכתובת האישית.

תיבת דואר אישית או מעורבת

פרט לתיבת אימייל מקצועית, המעסיק יכול להעמיד לרשות העובד תיבות אישיות או תיבות מעורבות. תיבות מעורבות הן תיבות אימייל שהמעסיק מאפשר לעובד להשתמש בהן גם לצרכיו האישיים, בנוסף לצרכיו המקצועיים. בנוגע לתיבות אלה קובע פסק הדין, כי המעסיק אינו רשאי לקיים פעולות מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים בתיבה האישית או בתיבה המעורבת, ואסור לו להכנס לתוכן התכתובת האישית בתיבות אלה.

אך ורק בנסיבות חריגות של חשש סביר לתכתובת פסולה או לא חוקית, יוכל המעסיק להכנס לתיבת האימייל של העובד באופן לגיטימי. וגם זאת, רק אם הוא קיבל את הסכמתו המפורשת של העובד, מדעת ומרצון חופשי, תוך שהעובד מודע לחלוטין למדיניות הכללית בנוגע לכניסה לתיבה האישית שלו או המעורבת, ולתכתובת האישית. יודגש כאן, כי יש לקבל את הסכמתו המפורשת של העובד לכל פעולה של כניסה לכל אימייל.

תיבות אימייל פרטיות

אשר לתיבות אימייל פרטיות הנמצאות בבעלות העובד, כאן אסור למעסיק לקיים מעקב כלשהו ואסור לו להכנס לתיבות אלה. מעסיק שמאמין שבאמצעות בתיבת האימייל האישית של העובד נעשו פעולות הנוגדות את כללי העבודה, חייב לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לצו משפטי שיינתן רק במקרים נדירים ויוצאי דופן.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה