מנהל, האם אתה מאשים או מעצים?

מנהל, האם אתה מאשים או מעצים?

בעת ניהול קונפליקטים ומשברים, לעתים קרובות אנו נוהגים להאשים מישהו. שינוי גישה תביא לתרומה אישית ולפתרון

שיתוף
האשמה

האשמה

אשמה משתקת. כאשר מאשימים אותך בדבר מה, אתה סוגר את השער ולא מוכן בדרך כלל לעשות את הבדיקה בינך לבינך.

יש משהו באשמה שיוצר מוטיבציה לנער את הכל, גם את מה ששווה לקחת לדרך.

למה זה קורה לנו?

אנו חיים בתחושה שכאשר מאשימים אותנו אנחנו היחידים שנושאים בנטל האחריות. אין לנו יכולת להעריך עד כמה רחוק זה יגיע ומה תהיינה ההשלכות. ולכן יצר ההישרדות קורא לנו להתנער. זה מה שקורה לעובדים שלך, לקולגות שלך וגם למנהל שלך כאשר אתה מאשים אותם.

מה עוד יוצרת אשמה?

• חוסר מוטיבציה ללמוד את השיעור.

• קונפליקט שבבסיסו מוטחת אשמה האחד בשני.

• פגיעה באמון וכתוצאה מכך – פגיעה במערכת הקשרים עם אותו אדם.

• פגיעה בתחושת הערך העצמי.

אז מה ניתן לעשות?

ראשית, לשנות את התפישה על פיה "יש אשם במה שקרה". בכל סיטואציה בחיינו ניתן לחלק את האחריות למה שקרה בין המעורבים. דמו לכם שסך האחריות היא 100%, אחוזים אלו מתחלקים, גם אם לך יש 1% של אחריות.

מדוע זה חשוב?

משום שאחד התנאים בהם אנשים מוכנים לשאת באחריות למצב, היא ההבנה שגם האחרים מוכנים לעשות זאת. לעיתים, כאשר אדם יבחין שאחר לוקח גם הוא אחריות, הוא יסכים ליטול על עצמו יותר.
המשמעות היא שינוי זווית הראיה מאשמה לתרומה אישית.

דוגמא מהחיים:

מנהל שנהג לפרגן מאוד למנהלים הכפופים לו, נתן להם המון חופש פעולה, עד כדי כך שלא קיימו ביניהם ישיבות עבודה קבועות. הוא ידע שיש להם קצת קושי במערכת הקשרים ביניהם, אך כאמור – ממקום של מתן תחושה שהוא סומך עליהם, הוא החליט לא להתערב. עד שהגיע המשבר. המשבר פגע בתהליכי העבודה ובהשגת המשימות.

האם יש אשמים? ואם כן – מי? וכיצד מציאת האשמים תסייע?

אני מניחה שאתם מבינים ששאלת האשם בניהול קונפליקטים אינה רלוונטית ואינה מקדמת.

האם ישנה תרומה? של מי?

כעת אני מניחה שאתם חשים בנימה האחרת. לכולם יש תרומה בסיטואציה הזו. למנהל ישנה תרומה לא מבוטלת.

אז מה ההבדל ומה יוצרת תרומה?

אשמה מתייחסת לזמן עבר, תרומה להווה מתוך מגמה ללמוד לשם המחר. אשמה אינה מאפשרת להתבונן פנימה, תרומה מאפשרת למידה אישית מתוך מה שלא עבד. אשמה עוברת כתפוח אדמה לוהט מהאחד לשני – תרומה מתחלקת בין מי שמעורב.

מהן ההשלכות של שיח אשמה או שיח תרומה על השיח הארגוני?

בחינת התרומה מאפשרת למידה מצטברת. הן למידה אישית והן למידה ארגונית. מנהל שמאפשר לאנשים שלו להתבונן על הבחירות שלהם, לבחון מה התרומה שלהם, זאת ללא חרב האשמה המונפת מעל ראשם, יעודד דיווח על תקלות, שיפור הביצועים, וניהול אפקטיבי יותר של מצבי קונפליקט וניהול הקונפליקטים.

 הכותבת הנה מומחית לניהול קונפליקטים ובניית הסכמות. לחצו כאן לפרטים נוספים

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה