שיתוף

למעסיקים ולמנהלים בכל דרג, אסור להתעמר בעובד במקום העבודה. כל מעסיק מחוייב לספק לעובד סביבת עבודה השומרת על כבודו כאדם וכעובד, ומאפשרת לו לבצע את עבודתו באווירה מכבדת ונטולת התעמרות.

בישראל לא התקבל עדיין החוק האוסר על התעמרות בעבודה, והצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה שעלתה בשנת 2015 עברה בקריאה טרומית בלבד וטרם נכנסה לתוקף.

למרות זאת, בתי הדין האזוריים לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה, מכירים בעוול של התעמרות בעבודה ובפסיקות רבות פסקו פיצויים בגין עוגמת נפש ו\או חוסר תום לב.

לאור העובדה שאין עדיין חוק האוסר התעמרות בעבודה, האיסור על התעמרות בעבודה נובע מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מחובת תום הלב המוגברת בדיני עבודה ומחובת המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה הוגנת ובטוחה.

כמו כן, בתי הדין מסתמכים על הפסיקה בעת שהם פוסקים פיצויים לקרבן ההתעמרות.

האחריות לסביבת עבודה מכבדת ונטולת התעמרות, מוטלת אמנם על המעסיק, אבל כשמדובר על פגיעה בעובדי קבלן הנחשבים לחלשים ומבצעים את העבודה בפועל אצל מזמין העבודה, ניתן להטיל אחריות גם על המזמין (החברה שבאתרה מתבצעת העבודה) וגם על המעסיק (הקבלן או המדינה, בהתאם למקרה).

המונח התעמרות בעבודה או התנכלות תעסוקתית מתאר התנהגות שאינה בהכרח פיזית, החוזרת על עצמה במסגרת העבודה, שהיא מטרידה, משפילה ופוגעת.

אירוע חריג וחד פעמי אינו מהווה התעמרות בעבודה. יש צורך בכמה אירועים נפרדים החוזרים על עצמם כדי להוכיח שקיימת התעמרות.

מפסיקת בית הדין הארצי לעבודה עולה, כי חשוב לבחון את טענות העובד לגבי ההתעמרות כמכלול.

זאת, משום שאם בוחנים טענותיו במנותק זו מזו, בית הדין לעבודה עלול להחמיץ את מרכיב ההתעמרות העולה מרצף המקרים.

עוד נקבע, כי כדי שהתנהגות של מעסיק תחשב להתעמרות, הגדרה זו צריכה לעמוד גם במבחן אובייקטיבי. כלומר אין די בתחושה סובייקטיבית של העובד שהתעמרו בו.

חשוב לציין כי התעמרות בעבודה יכולה להתרחש לא רק על ידי המעסיק, אלא גם על ידי עמיתים לעבודה, מנהלים בדרג זוטר או ביניים, או אף על ידי אדם אחר שאינו מועסק במקום העבודה אבל נמצא בקשרי עבודה עם העובד.

התעמרות בעבודה כוללת בין היתר: צעקות וקללות כלפי העובד, התעלמות מופגנת מהעובד וגרימה לבידודו או החרמתו במקום העבודה, איסורים משפילים ופוגעניים על העובד או משימות משפילות, ביקורת מוגזמת על העובד והבעת חוסר שביעות רצון מתמדת, האשמות שווא והפצת שמועות מזיקות על העובד, פגיעה ביכולתו של העובד להצליח בתפקידו, הפקעת סמכויות מהעובד, וחדירת יתר לפרטיות העובד.

זאת ועוד, בית הדין האזורי לעבודה פסק, כי העסקה פוגענית כוללת גם דרישה של המעסיק כלפי העובד לעבוד שעות עבודה רבות, והיעדר דפוס עבודה קבוע ומסודר המאפשר לעובד לתכנן את סדר יומו ולשהות עם משפחתו, גם אם הוא מקבל תמורה עבור כל שעות עבודתו.

הפיצויים בשל התעמרות בעבודה יכולים לכלול פיצוי בגין נזק ממוני, נזק שאינו ממוני, ופיצוי עונשי הנועד להרתעה.

יתרה מכך, התעמרות בעבודה עשויה להיחשב להרעה מוחשית בתנאי העבודה או סיבה מוצדקת שבגללה אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו.

כתוצאה מכך זכאי העובד שהתפטר לקבל פיצויי פיטורים, בתנאי שעבד לפחות שנה באותו מקום עבודה.

כנס פיתוח ארגוני 2024

כנס AI למשאבי אנוש 2024

אין תגובות

השאר תגובה