השפעת קריית ההדרכה על מערך תומך לחימה

משה קסטרו, מנהל טכנולוגיות הדרכה בעיר הבה"דים הרצה בנושא, בכנס משאבי האנוש השנתי שהתקיים ב 31.3 בכפר המכביה. להלן מידע בנושא הכנסים הבאים של HRus.

"השלם גדול מסך חלקיו" אמר משה קסטרו, "הייחוד של מי שמוביל את המהלך של קריית ההדרכה זה הערך של החלוציות והמשכיות."

"כיום נוכחים כ- 10,000 איש בשבעה בה"דים בקריית ההדרכה." מסביר קסטרו "ישנם סוגים מגוונים של הכשרות במערך תומך הלחימה, כאשר המתקנים בקריית ההדרכה ענפים ומגוונים. יש שטחי אימונים במקום, מחשוב, הדמיות, ציוד וידאו, סאונד ועוד ועוד ועוד. מאפיין חשוב בפרויקט קריית ההדרכה, שכל הפרויקט נבנה בשנת 2012 במודל (PPP (Public private partnership. מי שהפעיל ובנה את קריית ההדרכה זו חברה אזרחית, כאשר הצבא משכיר את השירותים ל- 22 שנה. השילוב בין גוף אזרחי כלכלי לבין הצבא שצריך לעמוד במשימות, אינו אתגר פשוט. בנוסף, אין מחיצות וגדרות בין היחידות, כולם נמצאים בקמפוס אחד, לומדים יחד ומשתלבים."

יעדי קריית ההדרכה

"היעדים של קריית ההדרכה בין היתר:

מיקוד בעשייה – המדריכים יתמקדו בהדרכה בלבד ויעבו את שעות ההדרכה.
שילוב בין המקצועות – למידה משותפת, גם בהסתכלות על התפקיד. כאשר מתאפשרת למידה משותפת, החיילים גם לומדים אחד מהשני.
שדרוג סביבת הלמידה – הטמעת טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשניות.
השתלבות במערך הלאומי."

עיקרי האתגרים של אנשי ההדרכה

"בין האתגרים של אנשי ההדרכה בקריית ההדרכה:

רלוונטיות – התאמת ההכשרה לתפקיד במציאות המשתנה. יש הרבה מאוד שינויים וכתוצאה מכך אימוץ טכנולוגיות משתנות כל הזמן.
התייעלות – גם בצבא נושא המשאבים וכוח האדם הוא נושא קריטי, כמו גם צמצום הכשרות, וצמצום כוח אדם במערך תומך לחימה. כתוצאה מכך מקבלים פחות אנשים עם רקע בנושא ומהצד שני כל הזמן עלינו לצמצם הכשרות.
מומחיות על סך גנריות – יוצרים מקצוע ומומחיות בו.
מאפייני כוח אדם – הטרוגניות: בקריית ההדרכה לומדים גם חיילים וגם אנשי מילואים.
מוטיבציה – יצירת מוטיבציה ולדבר בשפה של החיילים הצעירים.
שפה אחידה – ישנם שבעה בה"דים, כולם עסקו בהדרכה וכל אחד מהם זכה בשנים קודמות באותות כבוד. אך כשמפגישים אותם יחד, השפה שונה. גם בהגדרת התפקידים, וגם בעובדה שההדרכה היא פרופסיה וצריך ליצור תורות אחידות ותקן, מבלי לסרס את המערכות ומבלי לטשטש את השונות."

"בדרך כלל הצבא טוב להכשרות חיילים שהם כבר בעלי ניסיון ומומחים. הנקודות האדומות במודל שאני מציג, מציינות היכן צה"ל היה נמצא לפני קריית ההדרכה. אם נסתכל על מסלול פיתוח אופייני מקצועות שמתפתחים בקבע, בחלק הראשון של הכשירות הבסיסית יש הכשרות ארוכות של כחצי שנה, המאפשרות לספק לחייל בהדרכה את כל מה שהוא צריך."

כיצד מאזנים שיטות ומקומות ההדרכה

"נושא הלומד – החברה הצעירים שמגיעים רוצים את הידע, לפי "כמה שאני רוצה, מתי שאני רוצה וכשאני צריך". הם רוצים לדעת את התחומים הנלמדים עכשיו! וזה מאתגר באופן משמעותי.

אתגר נוסף הוא סביבת ההדרכה – המאפיין של מוסדות הלימוד. מה השתנה בעצם? בבה"דים בצריפין היו לומדים בכיתות ולא השתנה הרבה. האתגרים הם בסביבות השונות- למשל כתה הטרוגנית, בה צריך לאפשר למגוון האוכלוסיות ללמוד בשיטות הוראה מגוונות וליצור התייחסות למאפיינים מגוונים.

שמירה על הרלוונטיות – תכני ההכשרה שאנחנו פועלים איתן, פלטפורמות בעולם הדיגיטלי.

מעקב – קשה לעקוב אחר כל לומד, בעיקר כאשר משחררים את הלומד והוא מגיע לשטח – אנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה איתו. אז עושים למודרכים ריענון וצריך לראות איך מתאימים למידה לקצב האישי של כל לומד."

עקרונות של תפישת ההדרכה בקריית ההדרכה

"שלם הדרכתי – מטירונות ועד מילואים. כל מה שנמצא בקריית הדרכה זה קצה הקרחון. יש לתת מענה בזרועות פרושות בכל המערך.

מערכת למידה והדרכה – תקן איכות בהדרכה, אקדמיזציה וקרדיטציה, בית ספר שיפיץ את התורה ויכשיר מדריכים וסביבת למידה מתקדמת. כיום בקרית ההדרכה תוטמע מערכת מעודכנת יותר לניהול למידה. כיום מבינים שאי אפשר בלי מערכת כזו. מערכת מע"לה (מערכת למידה והדרכה) – לאמוד את הכשירות של הלומד ולאמוד אפקטיביות.

תקן לאיכות בהדרכה תל"ב – היום בקריית ההדרכה זה מחייב. כל בה"ד חייב לעמוד בסיקור ובתקן כשהוא נכנס לקריית ההדרכה.

שיטות הדרכה מגוונות – לימוד בכתה במינון מסוים. שיטות של למידה מרחוק, לומדות, תחקירים מצולמים ועוד."

לאיזה כיוונים קריית ההדרכה הולכת?

"הכיוונים הם: למידה ניידת, דגמים בתלת ממד, מציאות רבודה, למידת חקר, שימוש בשולחנות דיגיטליים, תמיכת ביצועים בשטח, שימוש במאמנים. כמו כן, מחולל ספרות דיגיטלית יכנס בחודש הבא וחומר הקריאה יעבור לחיילים בטאבלטים.
בנוסף לכך, הכשרות הייסוד הצטמצמו. הבנו שלא צריך לתת לחייל הכל בפעימה הראשונה והבאנו מומחים להכשרות המשך, כמו גם צמצמנו משמעותית את ההדרכות ומיקדנו אותן.
טכנולוגיה – בסופו של דבר מדובר באנשים וצריך למצוא את האיזון שלא יפסח על החלק הישיר והבינאישי בין הלומד ולמדריך וברמה הארגונית – לא להתנתק מהשטח, היחידה המדריכה אל מול הטכנולוגיה."