ביה"ד האזורי לעבודה בת"א פסק אתמול (א') פיצויים בסך 80 אלף שקל בשל פיטוריה של עובדת בשל היותה בהיריון, על אף שהועסקה למשך פחות ממחצית השנה.
כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתה כאשת שיווק הודיעה לחברה כי היא בהיריון, ויומיים לאחר מכן נשלח לעובדת מכתב בו פירוט מלא של כל הנימוקים שבגינם החברה אינה שבעת רצון לכאורה מעבודתה. בסיומו נכתב "בסופו של דבר, ללא יוצא מן הכלל מן הזוטר ועד הבכיר, ואני ממש לא תופסת ממך כזוטרית, כולנו נמדדים כאן על פי הסטטיסטיקות, ומבחן התוצאה הוא זה שבסופו של דבר מדבר, ולא השתדלות וניסיונות".
העובדת העבירה לחברה מכתב מפורט עם התייחסות לכל אחד מהנושאים שהועלו במכתב, והיא המשיכה בעבודתה. כשלושה חודשים לאחר מכן קיבלה מכתב בנוגע לסיום העסקתה.
בשיחה שהתקיימה בין העובדת למנהלת ולבעלת החברה, והוקלטה על ידי העובדת, נשמעת המנהלת מודה שהפיטורים הם על רקע העובדה שאם תושלם חצי שנת עבודה, היא תהיה זכאית להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. "אם את תמשיכי להיות מועסקת פה, בואי אני אתן לך את האמת, זאת אומרת שהתקיימו בינינו יחסי עובד מעביד וכשאת תלדי את יכולה לבקש פיצויים… ואני לא מוכנה להעמיס את הדבר הזה על החברה… תהיה לך אפשרות לא לחזור, כי החוק מאפשר לך את זה. את מבינה? תביני, זה הדיכוי, כי אני כמעסיק תמיד מסתכלת איפה אני יכולה לצאת בשן ועין, כי כל החוקים במדינה הזאת הם נגד מעסיקים… אני בייסיקלי נדפקתי מזה שאת בהיריון… אני לא רוצה לשלם את חופשת הלידה שלך, את הפיצויים אחר כך, לא רוצה", נשמעה מנהלת החברה אומרת. בנוסף הביעה המנהלת נכונות לאפשר לה להמשיך לעבוד ללא יחסי עובד-מעביד.
החברה הציגה בפני ביה"ד נתונים סטטיסטיים שלטענתה תומכים בגרסה לפיה העובדת לא עמדה במשימות שהוטלו עליה ולא היתה יעילה, אולם ביה"ד התעלם מהם מאחר שכלל לא ברור מי ערך אותם ומהיכן שאובים הנתונים המופיעים בהם.
"אין זה סביר בעינינו כי עובדת חדשה תפוטר לאחר שלושה חודשי עבודה, ותינתן לה תקופת חסד או מבחן נוספת בת שלושה חודשים, שהם כל פרק הזמן שעבדה עד ההחלטה הראשונית על פיטוריה", מצוין בהחלטת ביה"ד. "ראוי להדגיש את החומרה שבפיטורים בניגוד לעקרונות השוויון, תוך הפלייה מגדרית וניסיון לעקוף את הוראות החוק המגנות על ציבור ראוי להגנה. כמו כן, נלקחה בחשבון העובדה כי למרות הטענות בהתייחס לאיכות עבודתה, החברה היתה מוכנה להמשיך ולהעסיקה בתפקידים אחרים ותוך ניתוק יחסי עובד מעביד – עמדה המנוגדת לחלוטין לעמדתה בהליך, לפיה רק איכות עבודתה היתה הנימוק לפיטוריה".
כך פסק ביה"ד פיצויים בסך כ-30,000 שקל בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50,000 שקל וכן הוצאות משפט בגובה 15,000 שקל.
יצוין כי לפני חודשיים קיימו ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והוועדה לקידום מעמד האישה דיון משותף במהלכו הוצג הדוח השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ממנו עולה כי שליש מ-781 הפניות לנציבות ב-2014 היו על רקע אפליה מחמת היריון. 10% היו בשל אפליה בשל גיל, 7% בנושא שירות מילואים, 6% מחמת דת, 6% בגין לאום ו-5% בנושאי הורות.
[ס"ע 19943-10-11 שמש נ' הלגה]
