שיתוף

כל תביעה אזרחית עלולה להתיישן לאחר שחלף פרק זמן מסוים וכך גם תביעה של עובד את המעסיק. ברגע שעל תביעה חלה התיישנות, העובד והמעסיק כאחד אינם יכולים עוד להגיש תביעה זה כנגד זה.

על פי חוק ההתיישנות, תביעות כספיות מתיישנות לאחר שבע שנים, כל עוד הן לא קשורות למקרקעין. ולמרות זאת, יש חוקים שיכולים להאריך או לקצר את מועד ההתיישנות.

במקרה של דיני העבודה, יש תביעות במרכיבים מסויימים שהחוק קובע לגביהם תקופות קצרות יותר משבע שנים ולכן הן יכולות להתיישן מוקדם יותר.

במקרה מסוים, עובד זר הגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מעסיקו כ-7.5 שנים לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

בהנתן חוק ההתיישנות, הגישה החברה שנתבעה לבית הדין בקשה לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות.

העובד תבע את החברה כדי לקבל זכויות שונות הנגזרות מתקופת עבודתו. אלא שטענת ההתיישנות בבית הדין היתה רלוונטית רק כלפי חלק מטענות החברה.

חשוב מאוד שמעסיקים ידעו, כי מחיקה של תביעה על הסף אינה מהלך שבתי המשפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, מאשרים בדרך כלל בקלות רבה מדי.

הסיבה לכך נובעת מהצורך המשפטי להגיע לבירור האמת, ולהכריע בתביעה לגופם של דברים. בתי הדין לעבודה נוטים בדרך כלל לאפשר לעובד התובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכות משפטית.

כדי שבית הדין יסכים למחוק תביעה על הסף, השופט חייב להיות בטוח ומשוכנע שגם אם העובד יוכיח את כל מה שהוא טוען בתביעה, זה לא יועיל לו משום שלא קיימת עילת תביעה.

יתר על כן, הפסיקה קבעה כבר בעבר שזכות הגישה לערכאות השיפוטיות הינה זכות ראשונית ויסודית אשר נתונה לכל אחד ואחד והיא הבסיס לעצם מהותה של המערכת המשפטית באשר היא.

כעת נשאלת השאלה, האם בתביעה ספציפית זו אכן קיימת התיישנות. בית הדין לעבודה קבע במקרה הנוכחי כי אין מקום לסילוק התביעה בשלב כה מוקדם של הדיון המשפטי.

השופט קבע כי בית הדין אמור לעשות שימוש בסמכותו למחיקת כתב תביעה על הסף רק מקרים בהם הוא משוכנע שלא יועיל לתובע גם אם יוכיח את מה שהוא טוען.

היעדר העילה אמור להראות כבר בעת קריאת כתב התביעה עצמו בלי להידרש לחקירת העובדות. במקרה הנוכחי, השופט קבע לא מדובר בכתב תביעה נעדר עילת תביעה לחלוטין ועל כן אין מקום לדחות את תביעתו של העובד על הסף.

בית הדין לעבודה קבע עוד, כי יש רכיבים מסוימים שלא התיישנו לגבי חודשי העבודה האחרונים של העובד באותה חברה, כמו למשל פיצויי פיטורין ורכיבים נוספים.

בית הדין הוסיף, כי לגבי רכיבים אחרים כמו למשל פדיון חופשה, פיצויי הלנה וכו, יקבע במהלך דיון מסודר בתביעתו של העובד האם הם התיישנו או לא.

עוד ציין בית הדין לעבודה כי מאחר שמדובר בתביעה שהוגשה על ידי עובד זר, קצרה המשורה לביטול התביעה שבעתיים. בתי הדין לעבודה אינם נוטים לסטות מהפסיקה שלפיה יש להקל על מימוש זכויותיהם של מהגרי עבודה בתביעותיהם בבית הדין לעבודה, בשל חולשת מעמדתם ודחיקתם לשולי החברה בישראל.

 

כנס ההדרכה השנתי 2019

אין תגובות

השאר תגובה