שיתוף

שחיקה של עובדים היא תופעה שכיחה למדי בארגון. ולמרות זאת, ארגונים נוטים להתייחס אליה כאל עוד חלק קטן במכלול ניהול הטלנטים, או כאל בעיה אישית של העובד מסויים.

המשמעות היא שברוב הארגונים לא מתייחסים אל בעיית השחיקה כאל אתגר ארגוני רחב יותר. זאת טעות שעולה לארגונים כסף רב ומביאה להגדלת שיעורי הנטישה של טלנטים מובילים.

העלויות לארגונים, שנובעות מהבעיות הפסיכולוגיות והפיזיות של עובדים שחוקים, מוערכות בארה"ב בכ-125-190 מיליארד דולר בשנה.

ואלו הן רק העלויות הישירות. כלומר העלויות שנובעות מסוג הבעיות שנוצרות כתגובה ישירה לשחיקה. אלא שלשחיקה יש גם עלויות עקיפות. כך שבפועל, העלות האמיתית לעסקים יכולה להיות הרבה יותר גדולה.

בין תופעות המשנה שמגיעות יד ביד עם השחיקה ניתן למנות: פרודוקטיביות נמוכה בארגון, תחלופה גבוהה של עובדים ואובדן הכישרונות המובילים של החברה.

מנהלים רבים נוקטים בגישה של ניהול על ידי הפעלת לחץ על העובדי להגיע ליותר ויותר הישגים.

אלא שהפעלת לחץ גדול מדי תורמת להגדלת השחיקה, שכן היא יוצרת כמה תופעות לוואי נוספות: עומסי עבודה כבדים, ערעור הביטחון של העובד ביכולותיו, ושגרת עבודה מתסכלת, הכוללת יותר מדי פגישות ופחות זמן לעבודה יצירתית. כל אלה יוצרים שחיקה וגורמים להתגברותה.

אם העובדים בארגון אינם פרודוקטיביים, ומדובר בתופעה רחבה, יש לחפש את הבעיה בשיטות הניהול. אותו דבר אמור לגבי שחיקה. אם יותר מדי עובדים חשים שחוקים, המנהלים צריכים לחפש את הסיבה בשיטות הניהול שלהם.

בין הגורמים המרכזיים לשחיקה של העובדים היותר משקיעים ומוכשרים, ניתן למנות את העובדה שמנהלים מרבים להעמיס מטלות על העובדים הטובים והמשקיעים משום שהם יודעים שמהם הם יקבלו את התוצאות המקוות.

אלא שהעומס המוגזם הזה, פועל בצורה הפוכה מזו שקיוו לה. הטלנט שהעמיסו עליו יותר מדי נשבר בשלב מסויים, התפוקה שלו יורדת ופעמים רבות הוא מתוסכל ועוזב את החברה.

גורם נוסף שתורם רבות לשחיקת הטלנטים והעובדים היותר חרוצים הוא עומס היתר שנוצר עליהם, וכתוצאה מכך גוזל מהם זמן יקר שנדרש לאותם טלנטים לצורך  מיקוד בהשלמת משימות מורכבות, העלאת רעיונות חדשניים וכד.

גורם מסוג אחר שמגביר באופן עקיף את השחיקה בארגונים הוא העובדה שיש יותר מדי מקבלי החלטות וצמתי קבלת החלטות.

כאשר יש יותר מדי צמתים לקבלת החלטות, זה מתבטא באינסוף פגישות ושיחות ועידה שנמשכות זמן רב, במטרה להבטיח שכל אחד מהמעורבים בקבלת ההחלטה יישמע ושכולם יישרו קו הזה עם זה.

שיתוף פעולה בין מחלקות שונות בחברה ובין סוגים שונים של מקבלי החלטות, הינו דבר חשוב ורצוי. אבל כאשר שיתוף הפעולה נעשה על כל נקודה ובכל עניין, פעוט ככל שיהיה, הדבר מביא לבזבוז של זמן יקר ולהתשתם של אלו ששותפים לכך.

מחקר שבוצע בארה"ב מצא, כי מנהל ישיר ממוצע, מקדיש כשמונה שעות בשבוע, כלומר פרק זמן של יום עבודה שלם, לנושאים כמו תיאומים, ומענה לתקשורת אלקטרונית, כלומר אימיילים, מסרונים וכו, שרבים מהם כלל לא היו צריכים להשלח אליהם.  

אין תגובות

השאר תגובה