שיתוף

עדכון\תיקון: אם יש לכם בארגון נשים שהגיעו לגיל פנסיה, אין זה הכרחי שהן יפרשו. למעשה, כל עוד הן רוצות ויכולות להמשיך לעבוד, עדיף שיעשו זאת, שכן יש לכך השפעה על קצבת האזרח הוותיק שהן יקבלו.

על פי החוק, לא כל העובדות מקבלות קצבת זקנה אם הן ממשיכות לעבוד. מנגד, עבור כל שנה שנשים ממשיכות לעבוד מעבר לגיל הפרישה הן יקבלו בעתיד (לכשיפרשו) תוספת לקצבה. ניסינו להכניס קצת סדר בכל הקטגוריות:

נשים המבוטחות בביטוח זיקנה של הביטוח הלאומי עשויות להיות זכאיות לקצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה) כבר בגיל הפרישה, אם הכנסותיהן אינן עולות על הסכום המקסימלי שנקבע לכך.

תנאי נוסף הוא שהן צברו את תקופת האכשרה המזכה מגיל פרישה. נכון להיום, גיל הפרישה של נשים הוא 62-64 (תלוי בשנת הלידה ובחודש הלידה), אלא אם תצא הודעה על שינוי והארכת גיל הפרישה.

לצורך הדוגמה נתייחס לעובדות שגיל הפרישה שלהן הוא 62:

עובדות אלו, שמחליטות לפרוש בגיל 62 יקבלו קצבת זקנה בסכום של 1554 שקלים פלוס תוספת של שני אחוזים עבור כל שנת עבודה שהן עבדו עד הגיען לגיל הפרישה, לא כולל את 12 שנות העבודה הראשונות.

נקודה חשובה והסבר: הספירה מתחילה לאחר 12 שנות עבודה. כלומר עבור 12 שנות העבודה הראשונות (144 חודשים) לא מקבלים תוספת של 2%.

דוגמה לצורך המחשה: אשה שהחלה לעבוד בשנת 1989, עבדה ברציפות 30 שנה ופורשת בשנה הנוכחית (2019), צברה ותק של 30 שנה. אבל 12 השנים הראשונות לא נלקחות בחשבון לצורך התוספת.

מכאן, שאשה זו אמורה לקבל תוספת של 2% על כל אחת מ-18 השנים שעבדה לאחר 12 שנות הבסיס. כלומר היא תקבל תוספת של 36 אחוזים מ-1554. קצבתה אם כן תעמוד על כ-2,113 שקלים בחודש.

מה קורה לגבי עובדות שלא מעוניינות לפרוש בגיל 62 וממשיכות לעבוד?

עובדות שממשיכות לעבוד לאחר גיל הפרישה מתחלקות לכמה קבוצות:

1 קבוצה אחת היא עובדות יחידניות (כלומר שאין להן בן\בת זוג), שהכנסתן החודשית ברוטו נמוכה מ-5,856 שקלים, ושהכנסתן  החודשית שלא מעבודה, כמו למשל משכירות או מריבית על השקעות (קצבאות פנסיה כגון פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים, קרנות פנסיה או רנטה מגרמניה, אינן נלקחות בחשבון לצורך חישוב זה), נמוכה מ-  11,712 שקלים. עובדות אלה עשויות להיות זכאיות לקצבת אזרח ותיק מלאה.

עובדת שהכנסותיה החודשיות ברוטו גבוהות מסכומים אלה, עשויה להיות זכאית לקצבה חלקית או לא להיות זכאית לקצבה כלל, בהתאם לגובה הכנסותיה.

2 קבוצה שנייה היא עובדות שיש להן זוגיות המוגדרת על פי החוק. עובדות אלה שהכנסתן החודשית ברוטו מעבודה נמוכה מ- 7,807 שקלים, והכנסתן החודשית שלא מעבודה (שכירות, ריבית על השקעות וכו) נמוכה מ-15,614 שקלים, עשויות להיות זכאיות לקצבת אזרח ותיק מלאה.

עובדות אלה שהכנסותיהן החודשיות ברוטו גבוהות מהסכומים האלה, עשויות להיות זכאיות לקצבה חלקית או לא להיות זכאיות לקצבה כלל, בהתאם לגובה ההכנסות.

למה כדאי לעובדות להמשיך לעבוד לאחר שהגיעו לגיל פרישה (62-64), גם אם הן לא זכאית לקצבה בעקבות מבחן ההכנסות:

עובדות שממשיכות לעבוד לאחר גיל הפרישה זכאיות לתוספת לקצבה (אותה יקבלו לאחר שיפרשו) בסכום של חמישה אחוזים מסכום הבסיס (1554 שקלים) עבור כל שנה שהפרישה נדחתה. כלומר, כל דחייה של שנה מעניקה לעובדת שממשיכה לעבוד, תוספת של 77.7 שקלים בחודש.

יש לשים לב, כי קצבאות פנסיה כגון פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים, קרנות פנסיה או רנטה מגרמניה, אינן נלקחות בחשבון לצורך חישוב מבחן ההכנסות.

מתי יכולות עובדות שהכנסותיהן גבוהות יותר מהסכום המקסימלי להיות זכאיות לקבל קצבת זיקנה גם אם הן משיכות לעבוד:

הביטוח הלאומי הגדיר גיל שבו עובדת יכולה להמשיך לעבוד ולקבל קצבת אזרח ותיק בלי קשר להיקף הכנסתה החודשית ברוטו. גיל זה, הנקרא 'גיל הזכאות' לנשים הוא בין 65 ל-70 שנה, תלוי בשנת הלידה.

 

כנס ההדרכה השנתי 2019

אין תגובות

השאר תגובה