עובדת אמריקנית בשם לינדה איגל שנחשבה למומחית בתחום הבנקאות ניהלה חשבון לינקדאין בשם הארגון בו עבדה. כשהארגון נרכש והיא פוטרה, החברה הרוכשת המשיכה להשתמש בחשבון הלינקדאין על שמה. העובדת לא בזבזה זמן ומיד תבעה את החברה על כך

עובד מפעל פוטר בשיחת טלפון, וההנהלה מנעה ממנו לאסוף את חפציו ולהיפרד מחבריו לעבודה. העובד תבע את המפעל בגין עוגמת הנפש שנעשתה לו, ובית הדין קבע כי הליך הפיטורים לא התיישב עם תכליתם של חוקי העבודה, לכבד את העובד המפוטר. המפעל שילם לעובד פיצויים בסך 20 אלף שקלים

מעסיק שמחליט לא להעסיק בפועל את העובד לאחר הודעת הפיטורין, מחויב לשלם לו בעבור כל ימי העבודה אלה באופן מלא. אם העובד בחר שלא לעבוד בפועל בימי ההודעה המוקדמת - הוא אינו זכאי לכל תשלום עבור ימים אלה

עו"ד דריה כנף ממליצה באתר Ynet על הסוגיה המשפטית במקרה של פיטורי עובד בעקבות התבטאות ברשת: קחו נשימה עמוקה, שאלו שאלות אודות הנזק האפשרי לארגון, ואז קבלו החלטה. בכל מקרה הדברים אינם חד משמעיים ובוודאי יידונו בקרוב בבתי הדין לעבודה

מה אומר חוק שירות עבודה בשעת חירום? מה ההבדל בין הפעלתו בשיגרה לצורך אימון לבין הפעלתו במצב מיוחד בעורף? מה זכויות העובד?

מהן זכויות העובדים בהיעדרות מהעבודה עקב המצב הביטחוני: מה הם הזכויות של העובדים? מה הזכויות של המעסיק? ומי ישלם את החשבון?

עובד ניצל את חוק השיוויון, ולאחר מספר פעמים שנערכו עמו שיחות אזהרה ושימוע לפני פיטורין ובסוף פוטר - תבע את מעסיקיו בגין אפלייה מחמת מין, לאחר שביקש לצאת לחופשת לידה. השופטת קיבלה את טענות המעסיק, אך יחד עם זאת גזרה עליו תשלום פיצויים לעובד בשל כשלים בהליך השימוע. השופטת: גם אם המעסיק צודק, אין זה אומר שעליו לזלזל בתהליך השימוע ולא לבצעו כחוק

מצבי חירום מעלים דילמות סבוכות מצד המעסיק לגבי היחס להיעדרות עובדיו. עם זאת, החוק להגנה על עובדים בשעת חירום מסדיר באופן חד משמעי את זכויות העובד

העסקת עובד בשכר גלובאלי איננה פוטרת את המעסיק מתשלום, פרטני או כולל, עבור שעות נוספות. וכן שימוש בסעיף תשלום שעות נוספות קבועות בחוזה העסקה גובל באיסור חוקי!

הפרצה ברשת האינטרנט המאפשרת למגייסים לשאוב מידע על מועמדים לעבודה שלא ניתן להגיע אליהם בדרך אחרת. אך פעילות זו אינה חוקית ומדובר בתופעה פסולה שיש להימנע ממנה.