טכנולוגיית מציאות מדומה כבר אינה שמורה לסימולציות טיסה או למשחקי מחשב.
בימים אלה, כלים של מציאות מדומה הפכו לכלי עבודה מרכזיים עבור מחלקות משאבי אנוש בהכשרות עובדים, תהליכי קליטת עובדים חדשים, סימולציות ניהוליות והערכת מועמדים.
אבל ההצלחה של שילוב מציאות מדומה בארגון תלויה בראש ובראשונה באיכות התוכן ובדיוק שלו לצורכי הארגון.
להלן 3 הצעדים הקריטיים לבחירת ספק תוכן מציאות מדומה מתאים
1 בחינת ההבנה הפדגוגית-התנהגותית ולא רק הטכנולוגית:
ספק תוכן מעולה למציאות מדומה אינו רק חברת פיתוח תוכנה או גרפיקה בתלת ממד.
יש לחפש ספק שמבין במתודולוגיות למידה, בפסיכולוגיה ארגונית ובחוויית משתמש מותאמת ללמידה אימרסיבית.
הספק צריך לדעת איך לתרגם תרחיש ניהולי מורכב (כמו שיחת משוב מאתגרת או הדרכת בטיחות) לחוויה אינטראקטיבית שמייצרת למידה חווייתית ואינה גורמת לעומס קוגניטיבי או עייפות חזותית.
2 גמישות המערכת ומנגנוני מדידה ואנליטיקה:
הערך האמיתי של תוכן מציאות מדומה טמון בדאטה. על הספק לספק פלטפורמה שנפתחת בקלות למערכות ניהול הלמידה הקיימות בארגון (LMS) ויודעת למדוד ביצועים בזמן אמת.
החל בזמני תגובה, דרך קבלת החלטות בתרחישי קיצון, ועד למעקב אחר מיקוד מדדי תשומת לב. יש לוודא שהתוכן קל לעדכון ולשינוי בעתיד ללא צורך בפיתוח מחדש של כל הפרויקט.
3 מודל הטמעה ויכולת סקילביליות:
פיתוח תוכן מציאות מדומה עשוי להיות כרוך בהשקעה לא מבוטלת. ספק נכון יציע מודל עבודה הדרגתי: שלב פיילוט ממוקד לבדיקת האפקטיביות על קבוצת מדגם, ולאחר מכן הרחבה לכלל הארגון.
יש לבדוק האם לספק יש פתרונות להפצת התוכן במספר רב של משקפי מציאות מדומה במקביל והאם התוכן נתמך גם בפורמטים היברידיים (כמו לומדות דו-ממדיות במחשב) עבור עובדים מרחוק.
אימוץ מציאות מדומה במשאבי אנוש בישראל מול העולם:
החדירה של טכנולוגיות אימרסיביות למשאבי אנוש מציגה פער מעניין בין השוק העולמי לשוק הישראלי.
במחקר מקיף על אפקטיביות הלמידה שנערך על ידי PwC נמצא, כי עובדים שלמדו באמצעות כלים של מציאות מדומה היו מרוכזים פי ארבעה בהשוואה לעובדים שלמדו בלמידה פרונטלית, והפגינו ביטחון הגבוה בכ-275% בעת יישום המיומנויות שנרכשו.
בשווקים המערביים, בעיקר ארה"ב ואירופה, כ-34% מהחברות הגדולות כבר משלבות מציאות מדומה בתהליכי משאבי האנוש.
חברת המחקר גרטנר מדווחת, כי כ-40% מהתאגידים הגדולים (Enterprise) במערב ישלבו תרחישי מציאות מדומה ומציאות רבודה בהליך ההכשרה והקליטה של עובדים חדשים.
בישראל, השיעור עומד כיום על כ-18% בלבד, רובם בחברות הייטק ובתעשיות ביטחוניות.
בדו"ח ההון האנושי שנערך על ידי דלויט מצביעים החוקרים על כך שארגונים המשתמשים בכלים של מציאות מדומה להכשרות 'רכות', מדווחים על ירידה של כ-30% בזמן ההכשרה הנדרש.
החוקרים של דלויט מציינים כי בישראל, החסם העיקרי לאימוץ אינו הטכנולוגיה, אלא מחסור בספקי תוכן מקומיים המתמחים ביישומים של משאבי אנוש בעברית.
ממחקרים של מקינזי עולה, כי השקעות בתשתית מטאברס (Metaverse) ומציאות מדומה בארגונים, צמחו בשיעור חצי שנתי של כ-25% במערב.
בישראל האימוץ זהיר יותר, אבל חלה האצה בתחומי סימולציות בטיחות והדרכות טכניות מורכבות.
במחקרים של מכון גאלופ נמצא, כי חברות המשלבות סימולציות מתקדמות בשלב הגיוס והקליטה של עובדים חדשים, רושמות עלייה של כ-28% בשימור עובדים בשנה הראשונה.
נתון זה מדרבן כעת גם חברות ישראליות להדביק את הפער מול המערב.
