יחסי עבודה
יחסי עבודה 
יחסי עבודה מהווים את המגע בין כל הגורמים בשוק העבודה, והם מחולקים לשלוש קבוצות:
- שכירים.
- מעסיקים.
- צד שלישי (לדוגמא- ממשלה).
ניתן להתייחס ליחסי עבודה בהגדרה מלאה הכוללת כל אירוע כלכלי בשוק העבודה, או בהגדרה חלקית הכוללת יחסים על בסיס הסכמי שכר. יש המאפיינים יחסי עבודה כ-אך ורק מגע בפעילותם של נציגי עובדים שונים. בכל יחסי העבודה, קיים חשש מתמיד להסלמת שיתוף הפעולה והתדרדרותו לסכסוך עבודה.
ביחסי עבודה – 4 רמות (ע"פ החוקר א' שרום, 1983).
- דרג קבוצת העבודה.
- דרג ארגון העבודה.
- דרג שוק העבודה – ענפי שוק שלמים.
- דרג המשק הלאומי.
ישנן 4 גישות עיקריות לחקר יחסי עבודה (ג' בליין, 1978).
- הגישה היחידאית: מתארת את יחסי העבודה כמערכת אינטרסים משותפים והרמוניים. על-פיה, סכסוך הינו חוסר יכולת לשלב בין הגורמים השונים.
- גישת הסכסוך: מתארת את שוק העבודה כזירת קרב בין מעמדות חברתיים.
- גישת המערכות.
- הגישה המדינתית.
מאמרים בתחום של יחסי עבודה:
ביה"ד כפה על המעסיק לקלוט מועמד שלא התקבל
ביה"ד לעבודה הורה למעסיק לקבל לעבודה מועמד שקיבל הודעה לפיה אינו מתאים לתפקיד. המועמד הציג בפני ביה"ד תיעוד שיחה עם מנהל סניף עפולה בו הובהר לו באופן מפורש שהחברה רואה בחברותו בארגון עובדים ובהתארגנות העובדים בחברת קווים דבר שלילי, ושהדברים הועברו לידיעת הנהלת סופרבוס.
ועד עובדים חדש ב-NCR ישראל
החשש לביטחון התעסוקתי של עובדי NRC ישראל בשל פיטוריהם של מאות עובדים בעקבות אובדן לקוח גדול, הביא את אותם לאסוף למעלה משליש חתימות של מ-850 מעובדי החברה. הנהלת החברה תקיים פגישה רשמית עם נציגי העובדים לאחר החגים.
ביה"ד לעבודה: עובד זכאי לתגמול גם עבור הפסקות קפה
ביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי על מעסיק לשלם לעובד תגמול עבור זמן הפסקה ספונטני המיועד לשתיית קפה ולהתרעננות. כל זאת, בכפוף למספר תנאים.
בדרך לגיוון תעסוקתי
נציבות שוויון הזדמנויות החלה לפעול במשרד הכלכלה ב-2008, ומטרתה לקדם את האינטרסים של המעסיקים והעובדים כאחד - עובדים רבים יותר מצליחים להשתלב בשוק העבודה, ואילו מעסיקים רבים יותר יכולים ליהנות מהכישורים הרבים הקיימים באוכלוסיות השונות בישראל. התפישה המנחה את נציבות שוויון ההזדמנויות היא כי הבדלי שפה, תרבות ואישיות יוצרים מארג עובדים עשיר, יצירתי, ויעיל יותר, שבכוחו להביא לתרומה משמעותית יותר עבור הארגון.
חוק דמי מחלה – סקירה
עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל מהמעסיק החל מהיום הרביעי להיעדרו תשלום בעד תקופת המחלה. עבור הימים השני והשלישי להיעדרו הוא זכאי לקבל מחצית דמי מחלה, המשתלמים כדין שכר עבודה לכל דבר. על המעסיק לשלם לעובד דמי מחלה במועד שהיה משלם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שתעודת המחלה הוגשה למעביד לפחות 7 ימים לפני המועד האמור. במידה שלא - ישולמו דמי המחלה במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.
מעסיק חויב באופן אישי בתשלום 200 אלף שקל לעובדת
ביה"ד האזורי לעבודה בת"א חייב בשבוע שעבר באופן אישי את המעסיק, שהיה בזמנו בעל המניות היחיד בחברה, בתשלום בגובה 200 אלף שקל לעובדת | "בנסיבות המקרה, שוכנענו כי השימוש של שגב בזהותן המשפטית הנפרדת של שתי החברות נעשה בחוסר תום לב, ותוך ניצול לרעה של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, באופן שיש בו כדי לקפח את זכויות התובעת כנושה ומצדיק את הרמת מסך ההתאגדות"
חוק ההסדרים: ועדת הכספים עיכבה את העברת הטיפול בנפגעי עבודה לקופות החולים
ועדת הכספים דחתה את האישור הסופי לתיקון לחוק הביטוח הלאומי במסגרת חוק ההסדרים, לפיו הטיפול בנפגעי עבודה יועבר מהביטוח הלאומי לקופות החולים. זאת, משום שנוסח הצעת החוק, כפי שהונח על שולחן הוועדה על ידי האוצר, לא כלל ציון של תקציב שיועבר למערכת הבריאות עם העברת האחריות לטיפול בנפגעי עבודה למערכת הבריאות.
משרד הכלכלה פועל לשינוי חישוב השעות הנוספות
בכוונת משרד הכלכלה לפעול לקידום שינוי השיטה הקיימת בשוק התעסוקה לחישוב שעות נוספות. במסגרת המתווה המוצע, התגמול בגין שעות נוספות יעמוד על 133% ויהיה על בסיס שבועי, כלומר החל מהשעה ה-44, או על בסיס חודשי, כלומר החל מהשעה ה-187.
עיריית גבעתיים מתקינה שעון נוכחות ביומטרי, ועד העובדים מתנגד
ועד עובדי עיריית גבעתיים מתנגד להתקנת שעון נוכחות ביומטרי. במרץ השנה הגיש היועץ המשפטי לממשלה לביה"ד הארצי לעבודה את חוות דעתו בנושא בה נקבע כי רק הסכמת העובדים מדעת ומרצון חופשי לשימוש במערכת מסוג זה תתיר למעסיק את השימוש בה, בתנאי שהיא עומדת בשורה של תנאים מחמירים שיבטיחו את אבטחת המידע וימזערו את סיכון הדליפה.
סקר: קרוב למחצית מהישראלים סבורים שאימהות צריכות לעבוד במשרה חלקית
כ-47% מהישראלים סבורים שאימהות צעירות צריכות לעבוד במשרה חלקית, כ-37% חושבים שעליהן לעבוד במשרה מלאה, ורק כ-9% תומכים בהישארותן בבית. כ-45% מהגברים לעומת 35% מהנשים בקרב האוכלוסייה היהודית סבורים שאימהות צעירות צריכות לעבוד במשרה מלאה, ואילו כ-25% מהגברים לעומת כ-20% מהנשים סבורים כך במגזר הערבי. זאת, בעוד 51% מהנשים לעומת 39% מהגברים מהאוכלוסייה היהודית סבורים שקיימת עדיפות למשרה חלקית, ואילו במגזר הערבי 61% מהנשים לעומת 50% מהגברים.











